1. קראו את המקור הבא :http://www1.yadvashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205676.pdf
וענו על השאלה הבאה: כיצד השפיע הרעב הקשה על המשפחות בתוך הגטו? ע"פ המקור, כיצד חילקו את המזון בתוך המשפחה. מה דעתך על דרך פעולה זו?
2. כתבו יומן (עד עמוד אחד) של ילד בגטו המספר על ערב אחד בחברת משפחתו בגטו. היומן יתרכז ביחסים בתוך המשפחה. נסו להיות יצירתיים עד כמה שניתן.
הרעב השפיע על משפחות לרעה מכיוון שזה גרם להרבה ריבים ושאח מעיז ליגנוב לאח שלו אוכל למרות שהוא יודע שאח שלו יכול למות או להפגע מזה ולא אכפת להם מזה הם היו משתמשים בשיטה שלשקול מנות אוכל ולפי כך לדעת מה כל אחד יאכל חלק שווה.
השבמחקהרעב השפיע על משפחות לרעה מכיוון שזה גרם להרבה ריבים ושאח מעיז ליגנוב לאח שלו אוכל למרות שהוא יודע שאח שלו יכול למות או להפגע מזה ולא אכפת להם מזה הם היו משתמשים בשיטה שלשקול מנות אוכל ולפי כך לדעת מה כל אחד יאכל חלק שווה.
השבמחקויקו אסולין ולירון איש רן
המשך לירון ויקו ואנחנו חושבים ששיטה זאת מוצדקת כי בזמן הזה לא היה אפשר לסמוך אפילו על הבן שלך או של אח שלך
השבמחק1.בשל הרעב הכבד בתוך המשפחות בגטו נוצרו ריבים וסכסוכים במשפחה.
השבמחקבמשפחה המופיעה בקטע היה אחד האחים אוכל את המנה שלו ולאחר מכן היה גונב מאחיו את הלחם שלהם והם היו כועסים עליו וכנראה גם מכים אותו.
המשפחות היו שוקלות את האוכל וחילקו אותו כך במנות שוות.אני חושבת שהשיטה הזו היא שיטה טובה כי כולם במשפחה צריכים להיות שווים וזה לא פייר שאחד יקבל פחות מהשני.
2.יומני היקר,היום ישבנו כל המשפחה בערב,כולנו היינו עצבניים בגלל הרעב הכבד.
לאף אחד מהמשפחה האוכל לא מספיק וכל אחד מחפש אוכל ומנסה לדאוג לעצמו.
היחסים במשפחה לא טובים,אנחנו רבים על האוכל וכל אחד רוצה כמובן לקבל יותר.
אנחנו מחלקים את האוכל שווה בשווה וכל אחד צריך להסתדר עם פרוסת הלחם שיש לו.
אמא שלי בהריון,אבי חושב שהיא צריכה לקבל יותר אוכל ואף הציע לה את פרוסת הלחם שלו,אך היא לא הסכימה ואמרה שכל אחד צריך להתחלק שווה בשווה ולנסות להסתדר עם מה שיש.
במשפחה יש המון מתחים ומזימות. היום אחי ניסה לגנוב לי את פרוסת הלחם שלי שהשארתי למאוחר יותר למצב שאני יהיה יותר רעב ואני תפסתי אותו,לא סיפרתי זאת לאבי כי לא רציתי שיכה אותו,אחי היה חלש ורעב אז נתתי לו חצי מפרוסת הלחם שלי למרות שלא הגיע לו.
תשובות:
השבמחק1.הרעב השפיע על האנשים לרעה בכך שהם התחילו לצעוק אחד על השני והם היו נאבקים על מזון. חילקו את המזון בגטו באמצעות שקילת האוכל ובנוסף חילקו גם את המזון במנות דעתי על דרך חלוקה זו היא שהיא דרך נכונה,טובה ופיירית כדי שכולם היו שווים ויאכלו כמות של מזון באופן שווה.
2. יומני היקר,
הערב אני משפחתי נאלצנו לחלוק את חדר המגורים עם משפחה נוספת ולכן הייתה צפיפות נוראה.בנוסף המזון שלנו היה מועט מפני שאימי איבדה את תלוש המזון שקיבלה כתוצאה מעבודתה כתופרת , אבי היה נרגז והיה מתח גדול במשפחה ומתוך זה שהמזון היה מועט אבא ואמא לא אכלו ונתנו לי ולאחי לאכול חצי המזון כדי שישאר למחר בבוקר עד שאבא ואמא יביאו עוד תלושי מזון.
אור חסידים ט'5
תשובות:
השבמחק1. בגטו שרר רעב כבד מאוד, הרעב הציק ופגע באנשים, בחיוניותו של האדם וגם ביחסים של משפחתו.
התחילו אנשים לשקול ולחלק במנות לפי המשקל את יתר המצרכים הדלים המובאים הביתה (כגון: מלבד לחם, סוכר, ריבה, מרגרינה וכו').
לפי דעתי שיטה זו הייתה הוגנת מכיוון שכולם קבלו כמות אוכל שווה.
אסף רובבשי ודולב כהן.
יומני היקר,
השבמחקהיום בארוחת יום שישי שהיינו רגילים לאכול אוכל טוב והיום בארוחת ערב לא היו לנו בגדים מכובדים ולא היה אוכל אבא שלי ואמא שלי לא דיברו ואני ישבתי וחיכיתי אולי יבוא אוכל שישי יותר טוב.
אחרי בערך כרבע שעה שהוריי יושבים ומתלחששים בלי שאני שומע אמא שלי קמה להביא אוכל והיא חזרה אם חצי לחם וממש קצת סוכר.
אני הייתי כל כך רעב שישר אחרי האוכל רצתי למטבח ופתאום ראיתי 4 חתיכות לחם ושקית סוכר.
אני הייתי כל עצבני על ההורים שלי שהתלחששו וישר קפצתי ולקחתי את כל הלחם והחלטתי שאני בורח מהבית יצאתי לרחוב אם קצת לחם וקצת סוכר וניסיתי לחפש בית.
במשך שבוע שאני מחפש בית ולא מוצא איפה לגור החלטתי לחזור הביתה וראיתי מכתב,במכתב ראיתי מה שכתוב והבנתי על מה היו ההתלחששויות היה כתוב במכתב שהם אגרו לי אוכל ומים במשך שנה והם עוזבים את הבית כי הם השיגו כרטיסי נסיעה לסבתא שלי שגרה בישראל ומאז לא ראיתי אותם ועד שנגמרה המלחמה נדדתי וחיפשתי מקומות ומידי פעם הצלחתי למצוא בית לשבוע וכך הצלחתי לעבור את כל המלחמה.
שנגמרה המלחמה עליתי לישראל וגיליתי שהוריי היו בדרך לכאן תפסו אותם הנאצים והרגו אותם.
ויקו ולירון
לא קראנו את השאלה נכון וכתבנו על ילד ששורד את כל השואה
הרעב הקשה השפיע על המשפחות לרעה משום שזה יצר המון המון ריבים , ואחים שגונבים מאחים / אנשים אין להם כבוד . והם לא חושבים
השבמחקהמשפחות חילקו את המזון לפי משקל . הם שקלו את האוכל כך שכל אחד יקבל כמות שווה .
לדעתינו דרך חלוקה זאת נכונה מכיוון שזה שווה - יש שיוויון . וזה מנע ריבים .
2. יוממממממממממממממממממן =]
יומני היקר שלום רב ,
היום , קיבלנו כיכר לחם , ואיך שהיא הגיע כולם היו במתח איך זה יתחלק .
אמא הציעה שנשקול את הכיכר וכל אחד יקבל פרוסה . ואבא הסתכל עלייה וכעס . כי הוא רוצה שההורים יקבלו יותר . כי הוא עובד בפרך .
אמא חילקה לפי המשקל והחביא את שלה .
אחי ראה איפה החביאה את הלחם . ואני שתקתי .
למחרת אמא לא מצאה את הלחם והיא חיפשה והשתגעה והאשימה את השכנים . ה' יודע למה :\
מחר נראה מה יקרה...
אוהבת חדווה ♥
1.הרעב הקשה השפיע על חלק מהמשפחות בגטו.
השבמחקחלקן רבו על הלחם הריבה הסוכר והמרגרינה.
וחלקן לא רבו כלל על נושא האוכל.
2.יומני היקר:
אתמול בערב ישבנו כל המשפחה ביחד עם משפחת וייס
באוויר שרר מתח כולם הרגישו זאת . גב' וייס ואימא התלוננו על כמות האוכל שנתנה לנו בזמן זה .
אני ומוישלה ישבנו ושיחקנו שח מט מוישלה הוביל שמענו מהצד את השיחה של המבוגרים הם טענו שהגרמנים השתגעו ומה שהם עושים זה טירוף, העולם השתגע, גב' וייס אמרה שהיא לא חשבה שנגיע למצב הזה.
אימא אמרה שהיא מקווה שזה לא יהיה גרוע יותר , מאז שאבא נלקח אימא במצב נפשי קשה במיוחד.
1.הרעב הקשה השפיע על המשפחות בתוך הגטו בצורה הבאה:
השבמחקבגטאות היה מעין הסכם שאומר - שקיים חילוק שווה בין האנשים בגטו לאוכל .
בשני הגטאות ורשה ולודג , מרוב שהיותם גדולות החלוקה לא הייתה הוגנת ולכן אחת ההשפעות לרעב בגטאות הללו
היה
. על החיצוניות של בני האדם קודם כל ,
על שמחת חייהם , ועל המראה שלהם שהפך בין לילה למראה עצוב ,מדכא ומופחת שמחת חיים .
. עוד השפעה שהייתה קיימת זוהי ,ההשפעה על הקשר המשפחתי "הליכוד" במשפחה , כלומר כל אחד היה אדון לעצמו , דאג רק לו ולמזון שלו , ולכן זה פירק את המשפחה ! והפך אותה פחות מאוחדת .
.ולבסוף אנשים החליטו לפעול על פי שיטת השקילה כלומר : קיימו שקילה וחילוק שווה בין כולם !
אולם היה מעין חוק שאומר שחובה שכל בני המשפחה היו נוכחים , בשעת צריכת המזון .
2.זה היה עוד סתם ערב בגטו , שנראה כמו כל ערב רגיל .
ישבנו לאכול את המצרכים , שצרכנו אתמול ביחד עם כל המשפחה , אימא שמה ריבה ו 5 פרוסות לחם בעודנו 4 נפשות .
התחלנו לאכלו הורי,אחותי ואני. כל אחד לקח פרוסה אחת בלבד , ונשארה פרוסה אחת על השולחן , והיה אפשר לראות בעניים של כולם את הרצון לקבל את פרוסת הלחם האחרונה. הורי ויתרו ואמרו כי "שבעו" אני ואחותי עמדנו בפני דילמה ולבסוף השעה לישון כבר הגיע , עזרנו לאימי לפנות את הכלים , ועלינו כולנו לישון .
ישבתי במיטתי רעב ,ונואש .
קמתי ממיטתי עברתי ליד השולחן שעליו הייתה מונחת פרוסת הלחם ,אך לפתע גיליתי שהפרוסה ענינה, חזרתי לישון בידע שאחותי לקחה את פרוסת הלחם עד היום גם אחרי השואה לא עוזב אותי הדבר שאחותי
לקחה את הלחם ולא חשבה על השאר.
אני לא כועס עלייה אני יודע היטב
שבזמן השואה לא היה דבר יותר חשוב מאוכל .
אחותי נפתרה במחנה ההשמדה יומיים אחרי לקיחת הלחם. אני שרדתי את השואה ועד היום למרות שאני לא כועס עלייה אבל , הסיפור הזה לא עוזב אותי ולא יעזוב עד סוף ימי !
מגישים : קים סיטבון ועידן בלטי.(:
תשובות
השבמחק1)בגטו שרר רעב כבד מאוד,שהשפיע על המשפחות בגטו:
הרעב הציק ופגע בשמחת החיים ופגע באחדות המשפחה
את המזון במשפחות חילקו ע"י שקילתו וחלוקל המצרכים הדלים שהובאו הבייתה.(מלבד לחם,סוכר,מרגרינה,ריבה וכו....)
דעתי היא שלדרך זו יש יתרון וחיסרון,מפניי שהייתרון הוא שאם שוקלים אז כולם יקבלו את אותה הכמות,אך החיסרון הוא שיש אנשים שעובדים וצריכים לקבל יותר תמורת עבודתם וגם יש אנשים חולים שמגיע להם טיפה יותר.
בן ששון ואבישי דרוק
שאלות:
השבמחק1. כיצד השפיע הרעב הקשה על המשפחות בתוך הגטו? ע"פ המקור, כיצד חילקו את המזון בתוך המשפחה. מה דעתך על דרך פעולה זו?
2. כתבו יומן (עד עמוד אחד) של ילד בגטו המספר על ערב אחד בחברת משפחתו בגטו. היומן יתרכז ביחסים בתוך המשפחה. נסו להיות יצירתיים עד כמה שניתן.
תשובות:
1. הרעב הציק ופגע מאוד בערך החיים של האדם ובאיחודם של המשפחות בגטו. המשפחות בגטו רבו בניהן על כמות האוכל שכל אחד צריך לקבל ובעקבות כך אפילו גנבו מזון גם מבני משפחתהם.
לפי המקור בני המשפחה חילקו שווה בשווה את כל המצרכים פרט ללחם,סוכר,ריבה,מרגרינה וכ'ו.
בנוסף כל אחד מבני המשפחה השתדל להשאיר לעצמו מזון גם למשך ימות השבוע.
לפי דעתנו, דרך הפעולה של המשפחה לא טובה מפני שהמשפחה מחלקת את המצרכים הפחות חשובים, ולא בסיסיים לעומת הצרכים הנחוצים, והחשובים שדווקא הם היו חייבים לחלק שווה בשווה בלי כל חילוקי הדעות.
2. יומני היקר, אני עכשיו שוכב במיטתי וכותב לך על יומי בבית. היום בארוחת הערב המצב היה קשה מאוד כי אין לנו מספיק אוכל לאכול ובארוחת שישי זה תמיד עצוב כי התרגלנו תמיד לאכול הרבה בערב שישי.
אני הרגשתי נורא שבגלל שהביאו לי יותר מכולם כי אני הקטן, כל משפחתי קמה משולחן שישי רעבים.
מקווה שמצבינו בגטו ישתפר ושהכל היה סתם חלום.
מגישים: ערן סיבוני טל אזולאי וצליל פטל.
1.הרעב הקשה השפיע על חלק מהמשפחות בגטו.
השבמחקחלקן רבו על הלחם הריבה הסוכר והמרגרינה.
וחלקן לא רבו כלל על נושא האוכל.
דבר זה מראה שהמשפחות היו שונות. גודלן תרבותן ואופי חייהן ואולי גם הפחד שלהן השפיע עליהם בכל התחומים וגם בנושא הרעב.
2.אתמול בערב ישבנו כל המשפחה ביחד עם משפחת וייס
באוויר שרר מתח כולם הרגישו זאת . גב' וייס ואימא התלוננו על כמות האוכל שנתנה לנו בזמן זה .
אני ומוישלה ישבנו ושיחקנו שח מט מוישלה הוביל שמענו מהצד את השיחה של המבוגרים הם טענו שהגרמנים השתגעו ומה שהם עושים זה טירוף, העולם השתגע, גב' וייס אמרה שהיא לא חשבה שנגיע למצב הזה.
אימא אמרה שהיא מקווה שזה לא יהיה גרוע יותר , מאז שאבא נלקח אימא במצב נפשי קשה במיוחד.
שמעתי אתמול את אמא מדברת עם גב' וייס , היא אמרה לה שהיא דואגת לאבא, שהוא לא יחזור, ומה יקרה אם הוא לא יחזור איך היא תתמודד לבד . גב' וייס מנסה לנחם אותה אבל אימא פרצה בבכי מר וסיפרה שאתמול מוטי אחי הקטן שאל אותה אתמול איפה אבא והיא לא ידעה מה לענות לו ויצאה לחדר המדרגות ובכתה . מוטי כבר כמעט בן 3 והוא לא מבין הרבה . הוא לא מבין למה עברו למקום אחר , למה אימא בוכה כל כך הרבה , איפה אבא ולמה אין לנו מספיק אוכל לכולם , אני מנסה להסביר לו אבל קשה לו להבין , גם אני לא מבין כל כך , אני שואל שאלות אבל לא עונים כנראה שהמצב קשה מדי שגם אני אבין וגם מה שמסביר לי אני מתקשה לעקל . אני מקווה שנחזור לחיינו הרגילים בקרוב.