אוסף שאלות חקר

ביה"ס ע"ש זיו ומרקס - ירושלים

קורס בהומניסטיקה: ילדות ונעורים בתקופת השואה - הצעות לשאלות חקר

רעיונות לספרי עזר ורשימות קריאה אפשר למצוא באתר יד ושם: http://www1.yadvashem.org/education/department/hebrew/marpad/Works.htm

חלק משאלות החקר הועתקו מאתר זה.

אתם כמובן רשאים לבחור לעצמכם שאלה חקר אחרת (יש לאשרה יחד איתי).

יהודי גרמניה

• כיצד ניתן להסביר את התארגנות היהודים לשלוח את ילדיהם בקינדר-טרנספורט לאור אירועי התקופה?

מרד והתנגדות בגטאות

• מדוע נשאו דווקא תנועות הנוער את נס המרד בגטאות?
• מרדכי אנילביץ' כמנהיג מרד גיטו ורשה (ינואר-מאי 1943) - מה היה תפקידו באיגוד כלל המחתרות בגיטו לארגון אחד?
• העיתונות המחתרתית של תנועות הנוער בגטאות והשפעתה על דעת הקהל
• מה היה מקומן של תנועות הנוער בארגון מרד גטו ורשה?
• מה היו הלבטים של חברי תנועות בקשר ליציאה למרד?
• תאור ההתלבטות שהייתה לחברי תנועות הנוער בקשר ליציאה למרד. מה היו השיקולים בעד ונגד?
• כיצד פעלו בסופו של דבר ומה דעתכם בנושא?
• מה היו השיקולים בעד ונגד לרעיון ההתנגדות לנאצים בין היודנרט לבין מנהגי תנועות הנוער לבין תנועת הנוער בגטו .... (לבחור גטו אחד)

הפעילות החינוכית והחברתית של חברי תנועות הנוער בגטאות.

• פעולות החינוך והחברה שארגנו התנועות השונות (מהקמת הגטאות ועד חיסולם)
• האם פעילות תנועות הנוער היו בריחה מהמציאות או התמודדות עימה? דיון של בעד ונגד כולל עמדתכם האישית.

קישור מצוין:  http://www6.snunit.k12.il/shoa/ubtkin2.html

• ילדות וחיי יומיום של ילדים בגטאות

תאור של שגרת היום של הילדים ובני הנוער בגטאות (להתייחס לשוני המעמדי של הילדים).

להתייחס לסוגיות של משחק, חינוך, למידה וקשר עם מבוגרים.

• האם הניסיון של הנאצים לחסל את אופי ושגרת החיים היהודיים ובתוך כך גם את הילדות של ילדי הגטו הצליח? האם הייתה ילדות בגטאות ומאיזה סוג?
• אילו זרמים פוליטיים יוצגו במסגרת תנועות הנוער בתוך הגטאות בפולין, ובאיזו מידה השפיעו עמדותיהם הפוליטיות על יחסם לחיי הגטו?

• מה הייתה תרומתן של תנועות הנוער השונות ליוזמת המרד וההתנגדות בגטאות? מה ההסבר לכך שרב היוזמות להתנגדות מקורן בתנועות הנוער למיניהן? כיצד התייחסו ראשי היודנראטים ליזמת המרד של תנועות הנוער?
• מה היה חלקן ותפקידן של הקשריות בחיי הגטאות בפולין ובארגון המרד?
• מה הייתה תרומת תנועות הנוער לתחומי החיים השונים של הגטו?
• בפני אילו דילמות עמדו חברי ובעיקר מנהיגי תנועות הנוער, עם פלישת הגרמנים לפולין וכיצד התמודדו עמן?
• כיצד התייחסו אל עצמם ואל מושג ה"גבורה" חברי תנועות נוער לאחר המלחמה? וכיצד השפיעו על עיצוב זיכרון השואה בארץ עם תום המלחמה?
• מדוע לא הובלט חלקם ותרומתם של חברי תנועות נוער ציוניות בהונגריה, או בהולנד מיד לאחר תום מלחמת העולם השניה?

פעילות חינוכית בגטאות

o       מי היו הגורמים אשר יזמו את הפעולות החינוכיות בגטאות? אילו סוגי פעילות חינוכית פעלו בגטאות המרכזיים בפולין? (ורשה , לודז', וילנה)?

o       האם הייתה פעילות חינוכית דומה לפעילות החינוכית לגטו ורשה או לודז' בגטאות הקטנים בפולין?

o       מה ההבדל בין תפקידו ואחריותו של המחנך במציאות נורמאלית לעומת אחריותו במציאות השואה?  בעבודה זו אפשר להתמקד בדמות של מחנך אחד, למשל יאנוש קורצ'ק

o        

הברחת מזון בגטאות

• מה היה התפקיד של הילדים במערכת הברחת המזון בגטאות.

האם מדובר בתפקיד שנכפה עליהם (ובידי מי), תוך כדי ניצול או שמדובר ביוזמה של ילדים. הסבירו את השיקולים לכל תשובה אפשרית.

• מה היה המחיר ששלמו הילדים על הברחת המזון והאם היה זה מוסרי מצד ההורים והמבוגרים לאפשר לילדים להשתתף במנגנון הברחת המזון.

יחסי הורים וילדים בתקופת הגטאות

• כיצד השפיעו מצוקות הגטו ( צפיפות, רעב, מחלות) על התא המשפחתי היהודי?
• האם וכיצד השתנה מעמדם של הילדים במשפחה בגטו?
• האם היה שינוי ביחס של המבוגרים אל הילדים? האם הייתה משמעת וסמכות של מבוגרים? כיצד הושפעו הילדים מהמצב החדש? מה הם חשבו על התנהגות המבוגרים.

לשאלות אלו יתכנו תשובות רבות ומגוונות (שכן הדבר תלוי מקום, משפחה, מצב כלכלי ועוד), לכן כדאי להתמקד בעדויות של מספר אנשים מגטו מסוים.

חינוך ילדים בגרמניה הנאצית -

• כיצד הטמיעה מערכת החינוך הנאצית את האידיאולוגיה הנאצית בקרב הילדים והנוער?
• מה היו מטרות החינוך הנאצי וכיצד הם באו לידי ביטוי?
• כיצד יושמו מטרות החינוך הנאצי בקרב ילדים ובני נוער (בבתי הספר, בתנועות הנוער, בתעמולה, בחינוך בבית)?
• כיצד קיבלו ילדים ובני הנוער בגרמניה את הנסיונות של המשטר לחנכם מחדש ברוח האידיאולוגיה הנאצית?

יש לעשות שימוש בעבודה זו גם בעדויות.

 

ילדים יהודיים בחבורות הרחוב

1. איזה נסיבות הובילו את הילדים להתקבץ בחבורות? איזה תכונות נדרשו כדי להיות חבר בחבורה שכזו?

אורח החיים בחבורה: ממה התקיימו, היכן ישנו, מה אכלו, חיי חברה, משחקים, מנהיגות, אלימות...

מה הייתה חשיבותם של החיים בחבורה מה היא נתנה לילדים ומה היו חסרונותיה?

החלומות והשאיפות של הילדים בחבורה.

• כיצד בא לידי ביטוי המחסור בהדרכת מבוגרים, באהבת הורים ובבית.  

לערוך חקירה של הנושא תוך התבססות על שני ספרים: מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים ורוץ ילד רוץ. –

אפשר לבחון חיים של השרדות של ילד בודד מול השרדות של ילד בחבורה. תוך שימוש בפרמטרים שלמעלה.

ספרות ילדים שלאחר השואה

• כיצד מתוארת הילדות בשואה בספרים .......: בדיקה השוואתית.

האם הסופרים נמנעים מתיאור ישיר של מעשי הזוועה ואיזה שימוש הם עושים בדגם של סיפור הרפתקה?

האם זו הדרך הנכונה לתיאור השואה לילדים? מדוע?

האם תוכלו להציע דרך תיאור אחרת?

אפשר להעזר בספר: מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים.

השואה במערכת החינוך הישראלית

• כיצד התמודדה מערכת החינוך עם נושא השואה לאורך השנים? מה היו הגורמים לשינויים שהתחוללו במהלך השנים בנושא זה?
• מהן הגישות השונות שקיימות ביחס למטרות שיש בהנחלת השואה לדור הצעיר? כיצד גישות אלה מוצאות את ביטוין בתכניות הלימוד השונות?
• מהן הדילמות החינוכיות הכרוכות בהוראת השואה כאירוע היסטורי?
• מהו ערכו החינוכי של מסע בני הנוער לפולין ? תאר את הויכוח שקיים סביב סוגייה זו.

השפעת הרעב על המשפחות בגטו

1. קראו את המקור הבא :http://www1.yadvashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205676.pdf

וענו על השאלה הבאה: כיצד השפיע הרעב הקשה על המשפחות בתוך הגטו? ע"פ המקור, כיצד חילקו את המזון בתוך המשפחה. מה דעתך על דרך פעולה זו?

  

2. כתבו יומן (עד עמוד אחד) של ילד בגטו המספר על ערב אחד בחברת משפחתו בגטו. היומן יתרכז ביחסים בתוך המשפחה. נסו להיות יצירתיים עד כמה שניתן.

האם הויקיפדיה יכולה להיות מקור אמין בעבודה שלכם?

רובכם, אני מניח, משתמשים מידי פעם באנצקלופדיה החופשית ויקיפדיה. אני גאה להודות שגם אני משתמש בה כשאני צריך מידע כללי או ראשוני על נושא מסויים.

נשאלת השאלה האם הויקיפדיה יכולה לשמש אותנו כאנציקלופדיה אמינה, עד כדי כך שנצטט ממנה בעבודה בבית הספר התיכון או באוניברסיטה?

מה דעתכם?

נערוך מיד דיון בשאלה הזאת בדיגלו, אבל לפני כן כמה עובדות:

• כל אדם יכול לרשום כל ערך בויקיפדיה
• כל אדם יכול לתקן ולערוך ערכים בויקיפדיה.
• מדובר במערכת טכנולוגית מתוחכמת השולחת הודעה מיידית לכותב הערך, במידה ומשהו הכניס שינוי בערך שלו.
• בויקיפדיה ישנם אנשים שמונו ע"י ציבור הגולשים ל"עורכי על" ולהם יש סמכות למחוק, לשנות ולשפר ניסוח.
• עורכי העל אינם בהכרח אנשי אקדמיה.
• הויקיפדיה לא שייכת לחברה פרטית, אלא היא ארגון ציבורי המתפרנס מתרומות.
• רוב גולשי האינטרנט בישראל חושבים שהויקיפדיה אמינה.
• בדיקות שנעשו בעולם הראו שרוב המידע בויקיפדיה אמין אמין, אך יש מקרים בהם המידע מוטה או מוטעה.

עוד על אמינותה של הויקיפדיה קראו כאן: http://www.haaretz.com/captain/spages/1130637.html

ויש עוד הרבה כתבות בנושא ברחבי האינטרנט.

קישורים למאמרים רלוונטיים לעבודות שלכם

באדיבות הספרניות

שואה: ילדים בשואה  ילדים בשואה  מאגר מאמרים ליום השואה תסמונת "ילדות עשוקה" אצל מבוגרים ניצולי שואה בלוק הילדים במחנה המשפחות הצכיות  ילדים במסתור מאמרים שונים בתי הילדים היהודים אחרי המלחמה מעמד הילדים בגטו - שלושה מאמרים ילדים בשואה מתוך פרסום של "יד ושם" הילד היהודי בגטו - בגרות בטרם עת הילד היהודי בגטו - בגרות בטרם עת		שואה  מאמרים שונים על השואה		שואה: גטו לודג גיטו לודז, כללי, עבודה, חינוך ודת  מארישין		שואה: ילדים במנזרים לבבות חצויים הוצאת ילדים יהודים מבתי נוצרים בפולין לאחר השואה
שואה: יאנוש קורצק  htbua eurmwe סרט של אנדזיי ויידה על קורצק ובית הילדים		שואה: תנועות הנוער אסופת מאמרים: תנועות הנוער בשואה מאמרים שונים: תנועות הנוער בגטו לודג		שואה: היטלריוגנד - תנועת הנוער הנאצית  היטלריוגנד המדינה הנאצית: מאמרים שונים

מדריך כתיבת עבודת חקר - שאלת חקר, ראשי פרקים, ומבנה העבודה

שאלת החקר של העבודה

שאלת חקר צריכה לעמוד בחמישה קריטריונים חשובים: שאלה פתוחה, עשירה, מחוברת, אפשרית ורצוי מערערת.
שאלה פתוחה: (בניגוד לשאלה סגורה) הינה שאלה שהתשובה עליה אינה כן או לא . דוגמה לשאלה סגורה: האם בולגריה השתתפה במלחמת העולם השנייה לצד גרמניה? דוגמה לשאלה פתוחה: מה היו הגורמים שבגללם בולגריה הפכה לבת ברית של גרמניה במלחמת העולם השניה?

שאלה עשירה: שאלה שכדי לענות עליה צריך לערוך עבודת מחקר מקיפה (לקרוא מקורות ראשוניים ומשניים, לנתח אותם, להשוות ביניהם, לבדוק הבטים שונים של תשובה לשאלה, ולעיתים לערוך ראיון עם מקורות חיים). כלומר שאלה שלא מספיק לגשת לאנצקלופדיה ולסכם בקלות את התשובה עליה.

שאלה מחוברת: שאלת חקר צריכה להיות מחוברת ככל האפשר לעולמו הפנימי של הכותב ולתחום התענינותו. היא יכולה להיות מחוברת למעגל המשפחתי, הלאומי, הדתי, למעגל גיאוגרפי מסויים ועוד. השואה במקרה של העבודה שלנו היא נושא בעל "חיבוריות" רבה לבני נוער יהודים וישראלים.

שאלה אפשרית: שניתן לענות עליה בפרק הזמן הקצוב לכתיבת העבודה.

שאלה מערערת: מערערת על מוסכמות, על "דיעות ברורות" ועל "אמיתות מוסכמות". שאלה מערערת מוחקת את סימן הקריאה ובמקומה מציבה סימן שאלה. דוגמה: במשך שנים רבות טענו חוקרי השואה, שהיודנראטים (נציגי המועצות היהודיות שמונו ע"י הנאצים בגטאות) היו משתפי פעולה עם הנאצים! חוקרים אחרים, שלא חששו לשאול שאלה מערערת, מצאו שמרבית היודנראטים לא שתפו פעולה עם הנאצים אלא היו נאמנים לקהילותיהם.


עכשיו נחזור לנושא שבחרנו קודם כדוגמה ונדגים עליו ניסוח שאלת חקר לפי הכללים שלמדנו.


דוגמה


נושא הקורס : ילדות ונעורים בתקופת השואה


נושא העבודה : תנועות הנוער בגטו וורשה
ישנו מיקוד של זמן ומקום (ורשה, בזמן קיומו של הגטו)

שאלת החקר: כיצד התמודדו חברי תנועות הנוער בגטו ורשה עם תחושת היאוש וחוסר האונים?
שימו לב, השאלה ממוקדת מבחינת זמן ומקום.
היא עשירה משום שאפשר לפתח אותה למספר הבטים: פעולות חינוך, פעולות הזנה וסיוע לעניים, הסברה, השתתפות פעילה במרד.

למדנו כיצד לנסח שאלת חקר. אחרי שיש בידנו שאלת חקר מנוסחת היטב ואחרי שבדקנו ומצאנו מקורות מידע מספקים אנו ניגשים לכתיבת העבודה.

מהו המבנה המקובל לעבודה לאקדמית?

להלן מרכיבי עבודת החקר לפי סדר הופעתם בעבודה:

1)דף שער (שם ביה"ס והשיעור במסגרתו נכתבה העבודה נושא העבודה, שאלת החקר, שם מגיש העבודה ותאריך).
2) תוכן העניינים - בתוכן העניינים יופיעו כותרות של כל החלקים בעבודה לפי הסדר- יחד עם מספרי העמודים של כל חלק. את מספרי העמודים כדאי להוסיף בסוף כאשר העבודה מוכנה. מה יופיע בתוכן העניינים? מבוא, רשימת כל הפרקים, ושמותיהם לפי הסדר, סיכום, רשימה ביבליוגרפית.
3) מבוא.
4) גוף העבודה (הדיון בשאלת החקר)5) סיכום העבודה.

כתיבת ראשי פרקים
ראשי פרקים הם כותרות המשנה של הפרקים של העבודה. כאשר ראשי הפרקים מנוסחים היטב, הם מביעים בתמצית את תוכן העבודה. נסחו אותם כך שיעבירו את הרעיון המרכזי של כל פרק.

לאחר שיש בידנו ראשי פרקים אנו יכולים לגשת לכתיבת העבודה. נתחיל בכתיבת פרקי המשנה של העבודה (ולא במבוא, אותו נכתוב בסוף. בהמשך יוסבר מדוע). נדגים על העבודה שלנו בנושא "תנועות הנוער בגטו ורשה".

ראשי הפרקים לגוף העבודה:פרק א – מבוא (יכתב בסוף העבודה).
פרק ב - תנועות הנוער בגטו ורשה.
פרק ג' - עשייה כהתמודדות עם תחושות היאוש וחוסר האונים בקרב בני הנוער בגטו
פרק משנה ג.1 – פעולות חינוך
פרק משנה ג.2 – פעולות ההזנה וסיוע לעניים.
פרק משנה ג.3 – השתתפות פעילה במרד גטו ורשה.
פרק ד' – סיכום העבודה
פרק הסיכום

מה צריך להיות בסיכום העבודה? הסיכום מספק את "השורה התחתונה" של עבודה, כלומר הוא עונה על שאלת החקר. בעבודה שיש בה מבוא וסיכום טובים, אפשר לקרוא את שאלת החקר (שתופיע במבוא) ולעבור מיד לסיכום, שם תהיה תשובה ברורה ואינטלגנטית לשאלת החקר. הקורא המתעניין יוכל לעבור לגוף העבודה, שם יוכל להבין כיצד הגיע הכותב למסקנותיו.

אני מציע שתעשו את התרגיל הזה לאחר שכתבתם את הסיכום. קראו את הסיכום ושאלו את עצמיכם: האם הסיכום עונה על שאלת החקר? האם הוא מבוסס על הממצאים שלי בגוף העבודה?
אין חובה שהתשובה לשאלת החקר תהיה חד משמעית. מותר לומר בסיכומה של העבודה, ש"התשובה לשאלת החקר היא ....... אבל ישנם עדיין מספר קשיים המונעים ממני לענות על השאלה באופן חד משמעי". צריך לציין ולהסביר את הקשיים שמצאתם, ואת השאלות החדשות שעלו, משום שהם מהוים את שאלות החקר של החוקרים הבאים אחריכם.

מהו מבוא?מבוא הוא החלק הראשון ש"מכניס" אותנו לעבודה. הוא מעין פתיחה או הקדמה לעבודה.

מה צריך להיות כתוב במבוא?1. הצגת הנושא של העבודה והסבר של הנושא.
2. הצגת שאלת החקר והסבר מפורט שלה – בלי תשובה לשאלה.
3. מדוע בחרתם לכתוב על הנושא הזה, מדוע הוא מעניין ומה חשיבותו.
4. שיטת המחקר – באיזה שיטות מחקר השתמשתם (ניתוח מקורות ראשוניים/משניים, ראיונות עם מקורות חיים, סקרים)?
5. מקורות המידע בהם השתמשתם (ספרים ומאמרים, תעודות ראשוניות, מפות, ראיונות).
6. קשיים בהם נתקלתם בהשגת מקורות מידע. נאמר לדוגמה, שכתבתם עבודה על משחקי ילדים בגטו ורשה, וציינתם שיש מעט מאוד חומר בנושא. חשוב לציין זאת משום, ששזה אומר שהמחקר שלכם ראשוני וצריך לבדוק אותו שוב במידה וימצאו חומרים חדשים בעתיד.
7. הדרך שבה העבודה בנויה –מהו סדר הפרקים ומדוע הוא בנוי כך, כדי שהקורא יבין את ההגיון של כתיבתכם.

למרות שהמבוא ממוקם בראש העבודה כותבים אותו לאחר שסיימתם את הכתיבה של העבודה, וזאת משום שהעבודה לא תיראה בדיוק כפי שתיכננתם אותם בתחילה. במשך כתיבת העבודה מתגלים עובדות חדשות וקשיים אותם לא צפיתם, ולכן יהיה עליכם לשנות את התכנון המקורי שלכם.

6) רשימה ביבליוגרפית - את הרשימה הביבליוגרפית כותבים בסוף העבודה, לאחר הסיכום. בביבליוגרפיה מופעה רשימת מקורות בהם השתמשתם בעבודה.

המטרות של הרישום הביבליוגפי: א) לאפשר לקורא לבדוק את העובדות שציינתם ואת דרך ניתוחם. ב) לאפשר לקורא לערוך מחקר המשך, תוך הסתמכות בין השאר, על המקורות שלכם. ברשימה יופיעו רק מקורות שהשתמשתם בהם (אין צורך "לנפח" את הרשימה).
לרישום הביבליוגרפי יש צורת כתיבה קבועה. מקורות ראשוניים יופיעו תמיד לפני המקורות המשניים, המקורות יופיעו לפי סדר הא-ב של שמות המשפחה של הכותבים שימו לב, ישנה חשיבות לפסיקים, לקו התחתון.
להלן צורת הכתיבה של המקורות.

א) דוגמה לרישום של מקור ראשוני:מנחם מאיר ופרדריק ריימס, האם העצים פורחים אצלכם עכשיו?, יד ושם, ירושלים 2000, עמ' 102-107.
שם המחברים, שם הספר, הוצאה, שנת הוצאה, עמודים.

מקורות משניים:ב) דוגמה לרישום שם של ספר:בוגנר נחום, בחסדי זרים, הצלת ילדים בזהות שאולה בפולין, יד ושם, ירושלים, תשס"א, עמ' 102-117.
שם המחבר/ת, שם הספר, שם הוצאה, מקום ההוצאה, שנת הוצאה, מספרי עמודים.
3) דוגמה לרישום שם של מאמר המופיע בספר או בכתב עת:עופר דליה, "ילדים ונוער בתקופת השואה: סוגיות לדיון", בתוך: השואה היסטוריה וזיכרון, יד ושם ירושלים, 2002, עמ' 58-92.
שם כותב המאמר, "שם המאמר" [במרכאות], שם הספר או כתב העת, שם העורך [במידה ומצויין], מקום ההוצאה, שנה , עמודים.אגב, זהו מאמר מצויין לקריאה תוכלו למצוא אותו בקישור הזה.

4) דוגמה למאמר המופיע באתר אינטרנטנשמית שרה, המרי האזרחי בגטאות אירופה המזרחית : הברחת מזון לגיטאות, בתוך: אתר הספריה הוירטואלית של מט"ח, 1972. כתובת: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=274
שם כותב המאמר, כתובת האתר. במידה וישנם פרטים נוספים (למשל שם כתב העת האלקטרוני, תאריך הפרסום), יש לציינם.
5) דוגמה לרישום ערך מהאנצקלופדיה:ישראל ישראלי, הערך "גטו ורשה", אנצקלופדיה של השואה, יד ושם, ירושלים, 2000, עמ' 500-520.
שם כותב הערך, "שם הערך", שם האנצקלופדיה, מקום ההוצאה, שנת הוצאה, עמודים.

מדריך כתיבת עבודת חקר - בחירת נושא העבודה

כתיבת עבודת חקר בהיסטוריה בשלבים

בשיעור זה, נלמד כיצד לכתוב עבודה אקדמית. נושאי העבודות שיהיה עליכם להגיש במסגרת קורס זה יהיו תחת המסגרת הכללית של הקורס, כלומר ילדות ונעורים בתקופת השואה. מכוון שנושא השואה רחב מאוד, וכדי לא להתפזר יותר מדי, אני ממליץ לכם להתמקד בחיי הילדים ובני הנוער בגטאות של פולין מהקמתם ב 1939 ועד חיסולם בשנת 1943. בתחום זה אפשר למצוא חומר רב שתוכלו להעזר בו.

עד היום, כאשר רצינו לכתוב עבודה, ניגשנו לאנציקלופדיה או לספר אחר וסיכמנו את החומר. היתה זו עבודה סיכומית. בקורס זה תדרשו ללמוד ולכתוב בפועל, עבודת חקר, שהיא שונה מעבודה סיכומית בזה, שהיא דורשת מהכותב לשאול שאלה סצפיציפית ולענות עליה באופן מסודר והגיוני תוך שימוש במקורות ראשוניים ומשניים.

מקור ראשוני – מקור שלא עבר עיבוד וניתוח. למשל, יומן של ילד שחי בתקופת השואה, ראיון עם אדם שחי בתקופה זו. החוקר (כלומר אתם) קורא את המקור, מנתח אותו, משווה אותו למקורות אחרים ולומד ממנו על ההיסטוריה של אותה תקופה.

מקור משני – מקור שעבר עיבוד וניתוח. למשל, מחקר או ספר שנערך על משחקי ילדים בשואה, או על אלימות בקרב בני נוער בגטאות וכדומה. העבודה שלכם, תהיה גם היא בסופו של דבר, מקור משני. חוקר היסטוריה משתדל שהמחקר שלו יסתמך על שני סוגי המקורות.

נושא העבודה

לפני שמתחילים, עליכם לבחור נושא לעבודה. כדי שנושא העבודה לא יהיה רחב מדי (העבודה שאתם נדרשים לכתוב היא בת 10 עמודים), יש להתמקד בזמן ומקום מסויימים. כלומר נושא העבודה לא יכול להיות, "ילדות ונעורים בתקופת השואה" אלא נושא סצפיציפי יותר.

דוגמה:

נושא הקורס: ילדות ונעורים בתקופת השואה.

נושא העבודה: בני נוער בגטו וורשה.

איך נמצא נושא לעבודה? כאן אין ברירה אלא לגשת לספריה לפתוח ספרים העוסקים בגטאות בתקופת השואה או לגשת לאינטרט ולחפש חומר על ילדים ובני נוער בתקופה זו. אתר מצויין היכול להוות נקודת פתיחה לקריאה יהיה אתר יד ושם בו אפשר למצוא מידע רב אודות השואה (עדויות, ערכי אנצקלופדיה, יומנים ותמונות). ברוב הנושאים יש הצעות לשאלות חקר, מותר להשתמש בהם, אך זכרו לבחור נושאים ושאלות הקשורים לילדים ובני נוער בשואה.

אתר נוסף יהיה אתר מט"ח

אחרי שבחרתם לעצמכם נושא המעניין אתכם, שאלו את עצמיכם מספר שאלות (הן יעזרו לכם להבין האם הנושא שבחרתם יכול באופן מעשי, להפוך לעבודה):

• איזה נושא מעניין אותי באופן אישי ומעורר בי סקרנות ?
• האם יש באפשרותי להשיג מקורות מידע בנושא?(ספרים, מסמכים, ראיונות,תמונות, סרטים, מקורות מהאינטרנט). כדאי להתייעץ עם הספרנית בספרייה ולעיין באנצקלופדיות.
• האם הנושא אינו רחב מידי? האם יש בו מיקוד של זמן ומקום?

לאחר שעניתם על השאלות ואתם שבעי רצון מהתשובות, יש לגשת לנסוח שאלת החקר.

משימתכם לשיעור זה:

גשו עכשיו לאתר יד ושם עיינו באתר וורשמו בבלוג זה הצעה לנושא העבודה, מתחת לנושא רשמו מה היה מעניין אתכם לחקור בנושא הזה.

אני יכול להמליץ על כמה כיוונים אפשריים:

• ילדים יהודים בגרמניה בשנים 1933-1939
• ילדים בגטאות (עבודה, משחקים, לימודים, עבודה, הברחת מזון ועוד)
• פעילות תנועות הנוער בגטאות
• פעילות חינוכית ולימודית בגטאות
• יחסי ילדים והורים בגטאות
• ילדים יתומים בגטאות
• ילדים במסתור (מנזרים, בתים של נוצרים) והצלת ילדים ע"י חסידי אומות עולם
• השתתפות של ילדים במרידות בגטאות
• שיקום של ילדים יהודיים אחרי השואה

חיי היומיום של ילדים בגטו

 "תמיד התפלאנו איך הבין ילד בגיל שלוש-ארבע את כל הטרגדיה של המצב, איך הם השתדלו לשתוק כאשר נחוץ היה, איך ידעו להסתתר. ילדים שרצינו לתת להם זריקה כאמצעי שינה היו אומרים: לא צריך - אני אשתוק... הם היו משחקים בהלוויות ובקבורות. היו חופרים בור, שמים בו ילד וקוראים לו היטלר".

עדותו של רופא, ניצול שואה על הילדים בהם טיפל.

מופיע באתר גטו ורשה: http://warsaw.daat.ac.il/k.htm

כדאי שתכירו את האתר הזה משום שהוא יכול לסייע לכם בכתיבת העבודה.

בשיעורים האחרונים דיברנו על הילדים היהודים, שילדותם נקטעה בשל כניסתם לגטאות. לא היה זה תהליך הדרגתי, אלא תהליך שהתרחש בפרק זמן קצר ביותר. במקומות רבים בפולין ניתנה ליהודים התראה לפנות את בתיהם ולעבור לגטאות בתוך כמה שעות. במצב זה, כאשר משפחות רבות חוו את אובדן רכושם ולעתים אבדן בן משפחה שנרצח או נחטף וגורלו לא ידוע, והתמקמו בגטו הצפוף, נדרשו הילדים להפסיק את ילדותם במתכונת שהייתה עד אז, ולסייע להוריהם במלחמת ההישרדות של הגטו. רבים מהילדים עסקו בהברחת מזון, בקיבוץ נדבות, בתוך תחומי הגטאות ומחוצה להם, אחרים יצאו לעבוד כדי לסייע לפרנסת המשפחה. ילדים אחרים, שהוריהם היו עניים פחות, זכו ללמוד בביתי הספר של הגטאות שהיו ברובם מחתרתיים, משום שהגרמנים אסרו על קיום מערכות חינוך.

אגב, לא כל ילדי הגטאות היו עניים, היו גם ילדים ממשפחות מבוססות. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, גם בגטאות היו מעמדות כלכליים. היהודים בעלי אמצעים כלכליים היו סוחרי הברחת המזון, בעלי עסקים למיניהם, שהיו להם קשרים כלכליים עם הפולנים והנאצים. הילדים מהמשפחות המבוססות זכו למזון טוב יותר (אך פחות טוב משהיו רגילים לפני הכיבוש הגרמני), ללבוש מספק ולדיור סביר. שימו לב לתמונה הבאה, אם תסתכלו היטב רואים את הפערים הכלכליים בין הילדים העניים של הגטו לבין אנשים אמידים יותר (שימו לב ללבושה של הגברת עם החולצה הלבנה והז'קט הבהיר). גם ילדותם של הילדים ממשפחות אמידות נפגעה, הם כמו שאר ילדי הגטו, נחשפו למראות המוות המזעזעות, לאלימות של הנאצים וכוחות המשטרה הפולנית והיהודית, להשפלות של הוריהם בזמן החיפושים של הנאצים בבתים.

תוכלו להרחיב את ידיעותיכם על ילדות ונערות בגטאות אם תקראו את מאמרה של דליה עופר (הקישור מופיע בסוף מסמך זה בפרק קריאת הרשות).

בשיעורים הקודמים, ניסנו גם להבין כיצד השפיע המצב החדש על יחסי הורים וילדים מבחינת האחדות המשפחתית ומעמד הילדים בבית. למדנו שהנושא מורכב מאוד וקשה להגיע למסקנות חד משמעיות, השונות בין משפחה למשפחה ובין מקום למקום עשתה את ההבדלים.

סוגיה נוספת היא תופעת התקבצות ילדים בחבורות. רוב ילדי החבורות היו בנים למשפחות שהתפרקו בשל מות או העלמות ההורים (למשל: נחטפו לעבודות כפייה ע"י הנאצים) או ילדים שעזבו את בתיהם בשל חוסר היכולת של המשפחה לפרנסם. לחיים בחבורה היו יתרונות, משום שהחבורה הייתה מעיין משפחה חלופית, שסיפקה מזון והגנה. מצד שני, היו גם חסרונות: מחסור באהבת הורים, בהגנה ובהדרכת מבוגרים.

משימתכם:

קראו את סיפורו של נער בן 13 בגטו ורשה, וערכו רשימה של ראיות (עובדות) מסיפורו של הילד, המחזקות 3 טענות מתוך 6 הטענות שלפניכם:

1. כיבוש פולין גרם לזעזוע קשה למבנה של המשפחות היהודיות.

2. הילדים נדרשו לסייע בפרנסת המשפחה.

3. ילדים יהודים ששרדו היו בעלי יוזמה, יכולת אלתור ויוזמה.

4. הסיכויים להינצל גדלו כאשר ילדים ברחו "לצד הארי", השארות בגטו משמעותה מוות.

5. החוויות הקשות לא מחקו את רגש הילדותיות לגמרי.

6. היו בודדים שעזרו ליהודים להינצל.

את הראיות עליכם לכתוב בתיבת התגובה בתחתית העמוד. נא לא לשכוח לציין שם.

מטרת התרגיל היא ללמד אתכם להשתמש במקורות לצורך הוכחה של השערה. זוהי מיומנות חשובה כשכותבים עבודת חקר.

שימו לב, אתם מתבקשים להביא ראיות (עובדות) המחזקות את הטענה ולא נימוקים המסבירים מדוע הטענה נכונה. כאשר אנו מנסים להוכיח טענה מסוימת, אנו יכולים להיעזר בראייה או בהסבר (שלפעמים אינו כולל עובדות). במקרה שלנו אני מבקש להתמקד בנימוקים מסוג ראייה.

נא לא לצטט מתוך הקטע אלא לתאר במילים שלכם.

להלן מספר הסברים למושגים המופיעים בסיפור:

• "הרובע הארי" או "הצד הארי" – הגטאות מוקמו בתוך הערים, ברבעים סגורים. החלק של העיר שלא נכלל בתחומי הגטו נקרא "הצד הארי".
• "סאכארין" – תחליף סוכר, בתקופת המלחמה, שרר מחסור חמור במוצרי מזון בסיסיים.
• "ז'נדרמים" – שוטרים וחיילים פולנים ששתפו פעולה עם הנאצים.
• "גרוש היהודים למזרח" – שם קוד שנתנו הנאצים לחיסול היהודים בגטאות (החל מיולי 1941). כדי למנוע התקוממות בגטאות, אמרו הנאצים ליהודים שהם מועברים ל"ישוב מחדש במזרח" כלומר בתחומי רוסיה.
• "טרבלינקה" – אחד ממחנות ההשמדה, שבנו הנאצים בסוף 1941 כדי לחסל את יהדות פולין. במחנה הושמדו היהודים מיד לאחר הגעתם (במשלוחי הרכבות) בתאי גאזים.
• פולקסדוייטץ' – פולנים שמוצאם המקורי גרמני. לפני מלחמת העולם הראשונה, חלקים מפולין היו שייכים לגרמניה. לאחר המלחמה, נלקחו מגרמניה שטחים, שעליהם נבנתה מדינת פולין. על השטח שנלקח מגרמניה ישבו גם תושבים גרמנים, שהפכו לאזרחי פולין (פולקסדוייטץ'). לאחר שגרמניה כבשה את פולין במלחמת העולם השניה, הפכו הפולקסדוייטץ' למשתפי פעולה עם הנאצים.

קריאת רשות להרחבה:

מאמרה של דליה עופר על ילדים ובני נוער בשואה. שימו לב, המאמר ארוך ומורכב, אין צורך לקרוא את כולו, הוא מורכב מפרקים, תוכלו לקרוא את הפרק המעניין אתכם בלבד