חיי היומיום של ילדים בגטו

 "תמיד התפלאנו איך הבין ילד בגיל שלוש-ארבע את כל הטרגדיה של המצב, איך הם השתדלו לשתוק כאשר נחוץ היה, איך ידעו להסתתר. ילדים שרצינו לתת להם זריקה כאמצעי שינה היו אומרים: לא צריך - אני אשתוק... הם היו משחקים בהלוויות ובקבורות. היו חופרים בור, שמים בו ילד וקוראים לו היטלר".

עדותו של רופא, ניצול שואה על הילדים בהם טיפל.

מופיע באתר גטו ורשה: http://warsaw.daat.ac.il/k.htm

כדאי שתכירו את האתר הזה משום שהוא יכול לסייע לכם בכתיבת העבודה.

בשיעורים האחרונים דיברנו על הילדים היהודים, שילדותם נקטעה בשל כניסתם לגטאות. לא היה זה תהליך הדרגתי, אלא תהליך שהתרחש בפרק זמן קצר ביותר. במקומות רבים בפולין ניתנה ליהודים התראה לפנות את בתיהם ולעבור לגטאות בתוך כמה שעות. במצב זה, כאשר משפחות רבות חוו את אובדן רכושם ולעתים אבדן בן משפחה שנרצח או נחטף וגורלו לא ידוע, והתמקמו בגטו הצפוף, נדרשו הילדים להפסיק את ילדותם במתכונת שהייתה עד אז, ולסייע להוריהם במלחמת ההישרדות של הגטו. רבים מהילדים עסקו בהברחת מזון, בקיבוץ נדבות, בתוך תחומי הגטאות ומחוצה להם, אחרים יצאו לעבוד כדי לסייע לפרנסת המשפחה. ילדים אחרים, שהוריהם היו עניים פחות, זכו ללמוד בביתי הספר של הגטאות שהיו ברובם מחתרתיים, משום שהגרמנים אסרו על קיום מערכות חינוך.

אגב, לא כל ילדי הגטאות היו עניים, היו גם ילדים ממשפחות מבוססות. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, גם בגטאות היו מעמדות כלכליים. היהודים בעלי אמצעים כלכליים היו סוחרי הברחת המזון, בעלי עסקים למיניהם, שהיו להם קשרים כלכליים עם הפולנים והנאצים. הילדים מהמשפחות המבוססות זכו למזון טוב יותר (אך פחות טוב משהיו רגילים לפני הכיבוש הגרמני), ללבוש מספק ולדיור סביר. שימו לב לתמונה הבאה, אם תסתכלו היטב רואים את הפערים הכלכליים בין הילדים העניים של הגטו לבין אנשים אמידים יותר (שימו לב ללבושה של הגברת עם החולצה הלבנה והז'קט הבהיר). גם ילדותם של הילדים ממשפחות אמידות נפגעה, הם כמו שאר ילדי הגטו, נחשפו למראות המוות המזעזעות, לאלימות של הנאצים וכוחות המשטרה הפולנית והיהודית, להשפלות של הוריהם בזמן החיפושים של הנאצים בבתים.

תוכלו להרחיב את ידיעותיכם על ילדות ונערות בגטאות אם תקראו את מאמרה של דליה עופר (הקישור מופיע בסוף מסמך זה בפרק קריאת הרשות).

בשיעורים הקודמים, ניסנו גם להבין כיצד השפיע המצב החדש על יחסי הורים וילדים מבחינת האחדות המשפחתית ומעמד הילדים בבית. למדנו שהנושא מורכב מאוד וקשה להגיע למסקנות חד משמעיות, השונות בין משפחה למשפחה ובין מקום למקום עשתה את ההבדלים.

סוגיה נוספת היא תופעת התקבצות ילדים בחבורות. רוב ילדי החבורות היו בנים למשפחות שהתפרקו בשל מות או העלמות ההורים (למשל: נחטפו לעבודות כפייה ע"י הנאצים) או ילדים שעזבו את בתיהם בשל חוסר היכולת של המשפחה לפרנסם. לחיים בחבורה היו יתרונות, משום שהחבורה הייתה מעיין משפחה חלופית, שסיפקה מזון והגנה. מצד שני, היו גם חסרונות: מחסור באהבת הורים, בהגנה ובהדרכת מבוגרים.

משימתכם:

קראו את סיפורו של נער בן 13 בגטו ורשה, וערכו רשימה של ראיות (עובדות) מסיפורו של הילד, המחזקות 3 טענות מתוך 6 הטענות שלפניכם:

1. כיבוש פולין גרם לזעזוע קשה למבנה של המשפחות היהודיות.

2. הילדים נדרשו לסייע בפרנסת המשפחה.

3. ילדים יהודים ששרדו היו בעלי יוזמה, יכולת אלתור ויוזמה.

4. הסיכויים להינצל גדלו כאשר ילדים ברחו "לצד הארי", השארות בגטו משמעותה מוות.

5. החוויות הקשות לא מחקו את רגש הילדותיות לגמרי.

6. היו בודדים שעזרו ליהודים להינצל.

את הראיות עליכם לכתוב בתיבת התגובה בתחתית העמוד. נא לא לשכוח לציין שם.

מטרת התרגיל היא ללמד אתכם להשתמש במקורות לצורך הוכחה של השערה. זוהי מיומנות חשובה כשכותבים עבודת חקר.

שימו לב, אתם מתבקשים להביא ראיות (עובדות) המחזקות את הטענה ולא נימוקים המסבירים מדוע הטענה נכונה. כאשר אנו מנסים להוכיח טענה מסוימת, אנו יכולים להיעזר בראייה או בהסבר (שלפעמים אינו כולל עובדות). במקרה שלנו אני מבקש להתמקד בנימוקים מסוג ראייה.

נא לא לצטט מתוך הקטע אלא לתאר במילים שלכם.

להלן מספר הסברים למושגים המופיעים בסיפור:

• "הרובע הארי" או "הצד הארי" – הגטאות מוקמו בתוך הערים, ברבעים סגורים. החלק של העיר שלא נכלל בתחומי הגטו נקרא "הצד הארי".
• "סאכארין" – תחליף סוכר, בתקופת המלחמה, שרר מחסור חמור במוצרי מזון בסיסיים.
• "ז'נדרמים" – שוטרים וחיילים פולנים ששתפו פעולה עם הנאצים.
• "גרוש היהודים למזרח" – שם קוד שנתנו הנאצים לחיסול היהודים בגטאות (החל מיולי 1941). כדי למנוע התקוממות בגטאות, אמרו הנאצים ליהודים שהם מועברים ל"ישוב מחדש במזרח" כלומר בתחומי רוסיה.
• "טרבלינקה" – אחד ממחנות ההשמדה, שבנו הנאצים בסוף 1941 כדי לחסל את יהדות פולין. במחנה הושמדו היהודים מיד לאחר הגעתם (במשלוחי הרכבות) בתאי גאזים.
• פולקסדוייטץ' – פולנים שמוצאם המקורי גרמני. לפני מלחמת העולם הראשונה, חלקים מפולין היו שייכים לגרמניה. לאחר המלחמה, נלקחו מגרמניה שטחים, שעליהם נבנתה מדינת פולין. על השטח שנלקח מגרמניה ישבו גם תושבים גרמנים, שהפכו לאזרחי פולין (פולקסדוייטץ'). לאחר שגרמניה כבשה את פולין במלחמת העולם השניה, הפכו הפולקסדוייטץ' למשתפי פעולה עם הנאצים.

קריאת רשות להרחבה:

מאמרה של דליה עופר על ילדים ובני נוער בשואה. שימו לב, המאמר ארוך ומורכב, אין צורך לקרוא את כולו, הוא מורכב מפרקים, תוכלו לקרוא את הפרק המעניין אתכם בלבד

חיי היומיום בגטו - ניתוח מקורות

 ההוראה לענידת טלאי צהוב

מתוך: היימן א., יומנה של אווה היימן, יד ושם, ירושלים, 1964 , עמ' 59-60.

"יומני היקר, היום ניתנה פקודה, שמהיום והלאה חייבים כל היהודים לשאת טלאי צהוב בצורת כוכב. פגשתי אנשים העונדים טלאי צהוב. הם נראו מדוכאים והלכו בראש מורכן."

"סירבתי לצאת מהבית. אני לא מוכנה לענוד טלאי צהוב! לא אופיע בפומבי עם אות קלון יהודי! אני לא מוכנה שיראו אותי עם הדבר הנורא הזה. אם מישהו מבני כיתתי יראה אותי, אני אמות! חשתי פגועה וכועסת על ששמו אותי למשל-ולשנינה, כדי להבליט ולהשפיל אותי. יהודיה או פושעת, מה ההבדל? האם יש הבדל בכוונות שלהם? האם יש הבדל בבושה ובחוסר ישע שאני חשה? חדלתי להיות יצור אנושי, והפכתי לחפץ" (ליוויה, בת 12, הונגריה).

שאלות - העתיקו את השאלות בדף זה לחלון בתגובה וענו על השאלות

אל תשכחו לציין את שמכם (אפשר לעבוד בזוגות)

שאלות

1. ע"פ העדויות, כיצד השפיעה הגזרה של ענידת טלאי צהוב על תחושותיהם של הילדים?
2. מהי כוונתה של הילדה ליוויה כאשר היא אומרת: "חדלתי להיות יצור אנושי, והפכתי לחפץ"?
3. מדוע לדעתכם חייבו הנאצים את היהודים לענוד טלאי צהוב?

לידיעתכם: לא היה קושי לזהות את רוב היהודים בפולין בשל לבושם, ושפת דיבורם (דיברו בשפת היידיש). לעומתם, היו יהודים שנטמעו בחברה הפולנית והיה קשה יותר לזהותם ע"פ המראה החיצוני.

גטו ורשה – פולין (מתוך עדותה של ינינה זמיאן , ,VD 98 ארכיון יד ושם)

בדירה של 5 חדרים יכלו לגור עד ל 40- איש , אז תתאר לך בבוקר תור לבית שימוש , או מקום במטבח. איזה מריבות היו בין אנשים .עוד בהתחלה היה מה לבשל, מתי לבשל , ואיך.  בישול לא היה על הגז , לא על עצים ועל פחמים למי שעוד היה . זה לוקח זמן , אז היו מקרים שאנשים עזבו את הדירה מכיוון שלא יכלו לחיות עם אנשים אחרים .

מה עושים בתקופה זו בחור ובחורה אם רוצים להיפגש ? בלי אבא , אמא ומשפחה , ויש לזכור שיש גם שעת עוצר בשבע וחצי. יש רק מקום  אחד שאפשר להיפגש בו, וזה חדר מדרגות .שם הם ישבו והתנשקו או ודיברו , שאף אחד לא ישמע , כי אפילו במטבח היה תמיד מישהו לן , זה היה מקום לרומנטיקה ."

"בגטו … היו לי חברים וחברות והייתי מאוד פעילה. היה שם קומיטאט [מועצה] של ועד הבית , ועד נשים, ועד הנוער וועד הילדים . לילדים עשו בחצר מגרש לכדורגל ו … היינו פעילים מאוד [...]

היו לנו ערבים של משחקים וערבים של נשפים, כל נשף כזה היה בשביל לאסוף כסף לבתי יתומים, למשל בית היתומים של קורצ'אק היה מולנו … או לפליטים . אבל היו נשפים . ואנחנו חיברנו שירים לנשפים האלה .

היתה גם ספריה . כל דייר נתן את כל הספרים שהיו לו יכולת לקחת ספרים , כי הגרמנים סגרו את כל בתי המסחר לספרים ואת הספריות בהשאלה של היהודים.

אני זוכרת שמישהו התאבד , זרק את עצמו מאיזה קומה חמישית ואז אמרו שכשנופלת כיכר לחם מקומה חמישית אז כולם רצים לתפוס אותה , אבל כשנופל אדם אף אחד לא שם לב ."

שאלות:

4) ינינה מתארת את מציאות קשה של חיים במחסור, כמה משפחות מתגוררות בצפיפות באותה דירה, נאלצות להתחלק ביניהן בכל. התנאים הללו גרמו למריבות וסכסוכים בין המשפחות ובתוכן. מהמשפטים האחרונים בעדות אנו למדים, שהיו גם מקרים קיצוניים של כהות חושים וחוסר רגישות לחיי אדם.

למרות מציאות החיים הקשה, מזהים בעדותה גם אלמנטים של "חיים נורמאליים", במיוחד בשגרת חייהם של הילדים.

א) ציינו את הביטויים "לחיים נורמאליים" המופעים בעדות.

ב) האם לדעתכם לילדים היה קל יותר להסתגל למציאות החדשה בגטו?

הדרכה: כתבו את תשובתכם בצורת טיעון, כלומר: טענה + נימוקים (לפחות 2). בנוסף, רשמו נימוק אחד, שישמש מישהו שיש לו דעה הפוכה משלכם.

חיי היומיום בגטו

הבהרה לעניין הגטאות,

ברחבי פולין הוקמו מספר רב של גטאות, הם הוקמו בד"כ בערים ובישובים בהם גרו לפני המלחמה יהודים רבים. במקומות בהם גרו מעט יהודים, הם הועברו לגטאות בערים גדולות יותר. הגטו הגדול ביותר היה בעיר ורשה, בו התגררו כחצי מליון יהודים. רוב הגטאות הוקמו שנים 1940-1941. במהלך 1943 חוסלו הגטאות ע"י הנאצים, תושביהם נשלחו למחנות השמדה. גטאות הוקמו גם במקומות נוספים במזרח אירופה (רוסיה, ליטא, רומניה ועוד). 

יהודי גרמניה והארצות שנכבשו ע"י הנאצים במערב אירופה (צרפת, הולנד, בלגיה, ועוד), לא נכלאו בגטאות. הם בד"כ נכלאו בבתיהם או שנשלחו למחנות ריכוז. במהלך השנים 1943-1945 נשלחו רבים מהם להשמדה במחנות ההשמדה בפולין.

הכנסו לאתר הבא: http://ghetto.galim.org.il/

סיירו באתר, אפשר למצוא שם מידע רב על החיים של הילדים בגטאות. עדויות הווידאו מאוד מעניינות.

כיבוש פולין וחלוקתה

ב-1 בספטמבר פלשו צבאות גרמניה הנאצית לפולין ובכך החלה מלחמת העולם השניה. הצבא הפולני, עמד לבדו אל מול התוקף הגרמני ותוך כשבוע רוסקו כוחותיו. תוך פחות מחודש נכבשה פולין כולה. במערכה שהתנהלה בשיטת ה"בליצקריג" (מלחמת בזק) כבשו הגרמנים את מחציתה של פולין (החצי השני נכבש ע"י ברה"מ). כ- 2 מליון יהודים נותרו בחלק הגרמני של פולין וכמליון וחצי מצאו עצמם בתחומי השטח שכבש הצבא האדום הרוסי.

מדיניות הנאצים כלפי יהודי פולין

בזמן הפלישה לפולין לא היתה לגרמנים תוכנית מגובשת באשר ליהודים שגרו בתחום האזור שכבשו. ההנחיות הראשונות הנוגעות ליהודי פולין הכבושה הועברו באיגרת שנשלחה ב-21 בספטמבר ובה הוראות ראש משטרת הביטחון, ריינהארד היידריך. איגרת זו ידועה כ"איגרת הבזק". באיגרת נתן היידריך פקודה לאנשיו לבצע מספר צעדים ארגוניים:

א. לטהר מיהודים את השטחים בפולין, שאמורים להיות מסופחים לגרמניה. לרכז במהירות את היהודים בכמה ערים גדולות הנמצאות בצמתי רכבות או בסמוך למסילות ברזל.

ב. להקים מועצות זקנים (יודנראטים) בריכוזים של הקהילות היהודיות, שיורכבו, "ככל האפשר מאישים סמכותיים ורבנים שנותרו". תפקיד מועצות הזקנים (יודנראטים): לבצע את הוראות הכוחות הגרמנים באופן מדויק, להיות אחראים לשיכונם וכלכלתם של היהודים שבאחריותם. 

ג. "אריזציה" של מפעלים יהודיים - החרמת רכוש, בתים, אדמות וממון של יהודים והעברתם לרשות גרמניה. 

היידריך קבע כי השליטה ביהודים בפולין נתונה לידי הס"ס ולזרועות המשטרה ולא בידי הצבא הגרמני (הוורמכט).

יחידות הס.ס החלו מיד בביצוע הוראותיו של היידריך. הם גרשו יהודים ממקום מושבם הקבוע והעבירו אותם לשטחי גנרלגוברנמן (שטח בפולין שהוגדר כמקום מושבם של היהודים), החרימו רכוש של יהודים ופגעו בבסיס הכלכלי שלהם וביכולתם להתקיים בכבוד – כל זאת באכזריות רבה ותוך כדי השפלתם של היהודים.

הנס פרנק ומפקדתו התמקמו בעיר קרקוב, שהיתה אחראית על כל אזור "גנרלגוברנמן", נקבעה כעיר "נקיה" מיהודים. על כן נעשה מאמץ לגרש את רוב יהודיה, הנימוק היה ש"לא ייתכן שנציגי הרייך הזה יאלצו להיתקל ביהודים בזמן כניסה לבתיהם או יציאה מהם".

ריכוז ובידוד והשפלה: מטרת הגזרות הנאציות היתה ליצור הפרדה בין היהודים לבין האוכלוסייה המקומית הפולנית. היהודים בני 10 ומעלה חויבו לסמן את הבגד העליון בסרט לבן עם מגן דוד כחול או בטלאי צהוב. היה אסור להם להיכנס לרחובות מסוימים בערים ולהשתמש ברכבות ללא היתר מיוחד (ביטול חופש התנועה). נאסר על היהודים לשנות את מקום מגוריהם ללא רשות. הם חויבו לסמן את החנויות ובתי העסק שלהם.

חיי היהודים הפכו לרצופי התעללות והשפלה. יהודים נחטפו לעבודות מזדמנות, התעללויות ברחובות הערים, תלישת זקנים והוראה לנשים לנקות בלבניהן את רחובות העיר. מקרים בהם הוכו יהודים בידי אנשי הביטחון הנאצים הפכו לשגרה.

פגיעה תרבותית וחינוכית: מערכת החינוך היהודית נסגרה, נאסרה תפילה בציבור בבתי הכנסת.

כליאת היהודים בגטאות:

בידודם של יהודי פולין הגיע לשיא בסגירתם בגטאות, החל באביב 1940. אופי הגטאות ועומק הניתוק שלהם מהסביבה השתנו באזורים השונים ולעיתים אף היו ביניהם הבדלים קיצוניים. רובם המכריע של הגטאות התרכז בשטח הגנרל גוברנמאן (פולין הכבושה), אך גם בשטחים המערביים יותר של פולין, שסופחו לגרמניה, נסגרו יהודים בגטאות.

בתמונה גירוש יהודים לגטו לובלין בפולין

מדוע הנאצים הקימו גטאות בפולין

ישנם הטוענים שהגטאות הוקמו כמכשיר לחיסולם הפיזי של היהודים. כלומר הכנסת היהודים לתנאים פיזיים קשים שיגרמו לתמותה וכך יושג היעד של השמדת היהודים. אין ספק שבגטאות מתו המוני יהודים, (בשנים 1940-1941 נספו קרוב ל 20% מתושבי גטו לודז' וורשה, המצב היה דומה בגטאות אחרים), אך זו אינה הוכחה לקיומה של תפיסה נאצית כזו. אין בידנו מסמכים או הוכחות שהגטאות תוכננו להיות אמצעי הכחדה ליהודים.

ההסבר המתקבל על הדעת הוא, שהגטאות נבנו כדי לממש את האידיאולוגיה האנטישמית של הנאצים, דהיינו בידוד היהודים מהחברה האנושית, הוקעתם והשפלתם. סביר להניח שהנאצים השתמשו בגטאות כמחנות בהם ירוכזו היהודים עד שתתקבל החלטה כיצד לנהוג בהם (וכך היה, כאשר נבנו מחנות ההשמדה פורקו הגטאות ויושביהם הועברו למחנות).

דרך ניהול הגטו:

ביטחון – הוקמה משטרה יהודית בתוך הגטו, שהיתה תחת פיקוחו של היודנרט. המשטרה הפולנית עמדה בשערי הגטו, הצבא הגרמני שמר מסביב לחומות הגטו.

ניהול רשמי - היודנרטים אחראים לביצוע הנחיות הממשל הנאצי בתוך הגטו (להחליט מי יצא לעבודה, היכן יגורו התושבים, חלוקת מזון וכו).

מוסדות סעד וסיוע – הג'וינט האמריקאי פעל באישור הנאצים וסיפק סיוע, מזון ותרופות בשנת 1941 פעילותו נפגעה בשל קשיים תקציביים. היו גם מוסדות סיוע עצמאיות שזכו לתרומות והלוואות של יהודים פולנים בעלי ממון.

עבודה – חלק מהגברים הועסקו בעבודות כפייה. החל מ 1940 נשלחו גברים למחנות עבודה. היו גטאות בהם היו מפעלים ובתי מלאכה שיצרו מוצרים שנמכרו מחוץ לגטאות. המפעלים היו בבעלות יזמים פולנים או גרמנים ונוהלו בחלק מהמקרים ע"י היודנרט, היו גם מפעלים בבעלות של יהודים שפעלו בחשאי. השכר הזעום שהרוויחו הפועלים גרם לחלק מהיהודים לדחות אפשרות תעסוקה זו. אתם מוזמנים לראות התערוכה הבאה העוסקת בבתי מלאכה בגטו ורשה.

חינוך ותרבות - הנאצים אסרו קיום בתי ספר, בתי כנסת ופעילות חברתית-תרבותית בתחומי הגטאות, למרות זאת התקיימה פעילות דתית, תרבותית וחינוכית ענפה במחתרת. הפעילות כללה: בתי ספר לגילאים שונים, חינוך מבוגרים, מקהלות ותזמורות, תאטרון, כתיבה ושירה ביידיש ועברית, עיתונות. בגטו ורשה אף פעל ארכיון שתיעד את החיים בגטו (הארכיון הוחבא בכדי חלב מתחת לאדמה, חלקו שרד והוא נמצא במוזיאון היהודי בוורשה)

היהודים עקפו גם את האיסורים שהיו עליהם בתחומי הדת. הם קיימו תפילות משותפות בבתי כנסת חשאיים, חלק שמרו על הכשרות ועל מצוות אחרות.

לסיכום, למרות כוונתם של הנאצים להחזיק את הגטו סגור ומבודד מהעולם, תושביו הצליחו לעקוף חלק מהאיסורים שהוטלו עליהם. הדבר נבע ממגבלות הפיקוח שהיו לנאצים על הגטו. בחסות הצפיפות, היוזמה וכושר ההישרדות של היהודים הצליחו היהודים לשמור על סדר חברתי וערכי ולהימנע מתוהו ובוהו.

על המצב המיוחד אליו נקלעו הילדים כאשר הם הוכנסו יחד עם משפחותיהם לגטאות, ועל אופן תפקודם במצב הזה תוכלו לקרוא בדף העבודה.

עברו עכשיו לדף העבודה של השיעור

כתיבה טיעונית

מהי שפה טיעונית

בשיעור זה, השפה בה כותבים את התשובות צריכה להיות שפה טיעונית. זו בעצם גם שפת כתיבת עבודה אקדמית, כי בכל עבודה ישנם טענות או תשובות אפשריות לשאלות ונימוקים לאותן טענות ותשובות.

הנחיות לכתיבה טיעונית:

אנחנו מבחינים בין טענה, לבין טיעון, שאלה, ראיה ודוגמה.

טענה – אמירה/דעה. הצהרה בלתי מנומקת.

לדוגמה: הילדות בתקופת השואה הייתה שונה מהילדות שלנו.

טיעון : טענה + נימוק/הסבר וראיה המחזקים או מפריכים את הטענה. שימו לב! בטיעון יכולים להיות יותר מנימוק, הסבר או ראייה אחת.

דוגמה לטיעון: הילדות בתקופת השואה הייתה שונה מהילדות שלנו, כי לא נשמרה המסגרת המשפחתית (ילדים רבים הופרדו מהוריהם מסיבות שונות) וגם בגלל שעל הילדים הוטלו תפקידים של מבוגרים (רבים מהילדים יצאו לעבוד כדי לסייע למשפחה).

ראיה - היא הוכחה לנכונות הטיעון. אפשר להביא ראיה מתוך מחקר, מתוך ניסוי, כתבה, ספר וכדומה. ישנם ראיות "איכותיות" למשל ראיה שהובאה ממחקר שנעשה באוניברסיטה או ראיה פחות איכותית, למשל מתוך כתבה בעיתון.

דוגמה - המקרה בודד בד"כ שאמור לחזק את הטיעון.

דוגמה למבנה של טיעון (זו רק דוגמה שהמצאתי, אין לי מושג מהי התשובה הנכונה לשאלה הזו):

שאלה: באיזה אופן משפיעה אכילת שוקולד על מוח האדם

טענה: אכילת שוקולד משפיעה לטובה על חשיבה יצירתית.

נימוק: בשוקולד יש חומרים הממריצים את פעולת המוח.

ראיה: בניסוי שנערך בשנה שעברה הוכח שאנשים שאכלו שוקולד היו יצירתיים יותר ממי שנמנע אכילתו.

דוגמה: אח שלי אוכל חצי חפיסה ביום והוא אדם מאוד יצירתי.

תרגיל:

דוגמה לטיעון: הילדות בתקופת השואה הייתה שונה מהילדות שלנו, כי לא נשמרה המסגרת המשפחתית (ילדים רבים הופרדו מהוריהם מסיבות שונות) וגם בגלל שעל הילדים הוטלו תפקידים של מבוגרים (רבים מהילדים יצאו לעבוד כדי לסייע למשפחה).

חלקו את הטיעון שלמעלה, לטענה, נימוק וראיה (יתכן וישנם יותר ממרכיב אחד).

כתבו התרגיל בצורה של מפה טיעונית גרפית (להדגים על הלוח, להדגיש את נושא החיצים).

התשובה: כאן, ישנה טענה אחת , 2 נימוקים לטענה ושתי ראיות/הוכחות לחיזוק הנימוקים.

מהו טיעון טוב?

טיעון טוב הוא טיעון שיש בו:

1. יותר מנימוק אחד.
2. מבוסס על מידע אמין כמה שיותר.
3. מתייחס לטיעונים שונים/מנוגדים באותו נושא (כלומר לדעות מנוגדות לשלי).
4. עשיר - נוגע בהיבטים שונים באותו טיעון.

בקיצור עממ"י בקריאה מלמטה למעלה.

דיון בסרט הנחשול

הסרט מתאר ניסוי אמיתי שעשה מורה בבי"ס אמריקאי. המורה מחליט לעשות את הניסוי לאחר שאת מתלמידותיו (לורי), שואלת אותו: "כיצד יתכן שהעם הגרמני עמד ושתק מול הדיכוי הפנימי בתוך גרמניה, ומול הזוועות שנעשו ליהודים, לצוענים ולאחרים שנחשבו כנחותים?". חשיבותה של השאלה עולה לאחר שהמורה מספר שרק 10% מהגרמנים היו חברים במפלגה הנאצית.

המורה מחליט לערוך בכיתה "משחק סימולציה" שידגים את התהליך אותו עבר העם הגרמני, לאחר עליית היטלר לשלטון בשנת 1933.

המורה מתחיל את הניסוי בתרגילי שליטה בגוף כדי להגיע לריסון ושקט. התרגילים הללו כללו: ישיבה מתוחה וזקופה, קימה בזמן מתן תשובה, הצדעה.

תוך כדי הניסוי הוא מוסיף סיסמאות קצרות וקליטות, שהם חוזרים עליהם שוב ושוב: כוח ע"י משמעת, כוח ע"י קהילה, כוח ע"ח פעולה, כוח ע"י גאווה, כוח ע"י תנועה, כוח ע"י כוון.

המורה (מר רוס) משקיע גם בליכוד הפנימי של הקבוצה ו"בגאוות היחידה" שלהם ע"י: סמל הנחשול (שיש לו משמעות של כוח, פעולה והשפעה), דגל עם סמל, סמל על השרוול (לנאמניו הגדולים), חולצות בצבע אחיד, כינוס מיוחד רק לחברים.

מהר מאוד התלמידים מתפעלים מכוחו של המורה והופכים להיות מעריצים שלו. כל זאת בשל יכולתו לשלוט בהם ללא עוררין ולהשליט סדר ושקט, שכולם נהנים ממנו.

רוברט, טיפוס מנודה מבחינה חברתית וחזק פיזית, הופך להיות המעריץ הגדול של מר רוס. הוא מבקש ממנו להפוך להיות שומר הראש שלו. הסיבה: הוא חושש שמישהו יפגע במורה. רוברט מרגיש שהוא נולד מחדש בזכות "הנחשול", שהוציא אותו משולי החברה ונתן לו את התחושה שהוא חלק "ממשהו גדול".

הראשונה שמתנגדת לנחשול היא לורי, שטוענת שמדובר בתופעה מסוכנת ושהקבוצה מאבדת את הייחודיות שלה לטובת הליכוד החברתי וההערצה למורה. כאשר היא מתחילה לפעול נגד הנחשול, היא מוצאת עצמה ללא חברים, ובסכנה של ממש (רוצים לפגוע בה, כדי שתפסיק לסכן את "הנחשול".)

בשלב מסוים, מחליט המורה לכנס את כל חברי הנחשול. בכנס אומר מר רוס: "אתם חלק מתנועה גדולה מאוד בכל רחבי ארה"ב, ראו מה השגנו בתוך שבועיים בלבד? אנו עומדים בפני מהפכה גדולה". הקהל שלא ידע שמדובר בדבר שכזה נדהם, ומר רוס ממשיך ומודיע, שבעוד דקות יופיע בפניהם המנהיג שלהם, ההתרגשות בקהל עצומה. מכשירי הטלוויזיה באולם נדלקים ועל המסך רואים התלמידים הנדהמים סרט של אדולף היטלר נואם בפני קהל בגרמניה בשנות השלושים.

בשלב הזה עולה מר רוס שוב על הבמה ואומר שמדובר בניסוי ולא בתנועה אמיתית, שהוכיח "שכולנו יכולנו להפוך לפשיסטים או נאצים טובים", הפשיזם (אידיאולוגיה המעמידה את טובת המדינה או הקבוצה מעל זכויות האדם והפרט) הוא בתוכנו...."קיבלתם את רצון הקבוצה וויתרתם על רצונכם הפנימי".

האספה מתפזרת, רוב הקהל הבין את הניסוי ויצא במבוכה גדולה. מר רוס נשאר עם שומר ראשו, רוברט, שעולמו חרב עליו.

השאלות העולות מצפייה בסרט רבות: מה דעתכם על הסרט? האם הוא נראה אמין בעיניכם? על איזה סכנות מצביע הסרט? האם ניסוי כזה היה יכול להצליח בכל זמן ובכל מקום? האם גם בישראל? האם באמת בכל בני האדם יש פוטנציאל להיות "נאצים"? כיצד אפשר לעצור מצב שכזה?

אתם מוזמנים להגיב.

הסרט "הנחשול" The Wave

שלום כולם,

נצפה יחד בסרט הטלויזיה "הנחשול" המתאר ניסוי שעושה מורה להיסטוריה בבית ספר אמריקאי. במהלך הניסוי מדגים המורה לתלמידיו כמה מהר אפשר להפוך אותם לחיילים צייתנים של מהפכה מסוכנת. מהר מאוד דברים יוצאים משליטה. מבוסס על מקרה אמיתי.

הנחשול פרק א' - אנגלית ללא תרגום

הנחשול פרק ב' - אנגלית ללא תרגום

דף עבודה לשיעור "האידיאולוגיה הנאצית והיחס ליהודי גרמניה"

מטרות השיעור:

היום נלמד כיצד לנתח מקור ראשוני. 

שלושה שלבים בניתוח מקור ראשוני:

1. כתיבת "תעודת זהות למקור"
2. להוציא את העובדות מתוך המקור, ללא פרשנות אישית
3. להביע עמדה אישית בנוגע לכתוב במקור

1) קראו את עדותו של שמואל קלנר על ילדתו בשנות השלושים בגרמניה עמ' 1-3, וענו

על השאלות הבאות:

א) תעודת זהות: מי כתב את המקור?, את מי מצטט המקור? על איזו תקופה מדבר המקור? היכן פורסם המקור?

ב) שמואל קלנר מגדיר את התעמולה הנאצית כ"שטיפת מוח מוחלטת" תארו את אמצעי שטיפת המוח שננקטו המשטר הנאצי כלפי ילדים גרמנים והסבירו כיצד השפיע כל אמצעי על הילדים בגרמניה.

ג) מדוע לדעתכם השתמש המשטר הנאצי במערכת החינוך כאמצעי להטמעת האידיאולוגיה הנאצית?

קראו את עדותו של אמיר דב על גילויי האנטישמיות בגרמניה בשנות השלושים וענו על השאלות הבאות:

ד) תעודת זהות: מי כתב את המקור?, את מי מצטט המקור? על איזו תקופה מדבר המקור? היכן פורסם המקור?

ה) מדוע לדעתו של אמיר דב היהודים בגרמניה לא הבינו שעומדת להתחולל שואה?

ו) האם אתם מסכימים עם הביקורת שיש לדב אמיר על משפחתו? נמקו.

האידיאולוגיה הנאצית: לאומנות, גזענות ואנטישמיות

בשיעור שעבר, למדנו על הנסיבות שהביאו לעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בשנת 1933. למדנו שמשבר הכלכלי והחברתי החמור שהיה בגרמניה לאחר 1929 היה מצע נוח לעליתו של היטלר לשלטון. היטלר הבטיח לעמו מנהיגות חזקה שתוציא את גרמניה מהמשבר בו היא שרויה. הוא גם תיעל את רגשות הקיפוח וההשפלה של הגרמנים כלפי היהודים, הקומוניסטים והמדינות הדמוקרטיות.

בשיעור זה, נלמד את עקרונות האידיאולוגיה הנאצית ונראה כיצד היא יושמה כלפי יהודי גרמניה וזאת ע"י קריאת עדויות של יהודים שחיו באותה תקופה. העדויות יהיו של יהודים שהיו באותה תקופה בגילכם בערך, מעניין לראות כיצד הם ראו את ההתרחשויות מנקודת מבטם.

מהם עיקרי האידיאולוגיה הנאצית?

אפשר לחלק את האידיאולוגיה הנאצית לשלושה עקרונות מרכזיים: גזענות, אנטישמיות, לאומנות (פשיזם):

גזענות	חלוקת החברה האנושית לגזעים לפי רמת עליונותם. הגזע הארי הוא גזע האדונים ומתחתיו נמצאים גזעים נחותים כגון הגזע הסלבי (העמים הרוסים) ואחרים.
אנטישמיות	היהודים הם בני הגזע השמי והם מחוץ לסולם הגזעים משום שהם תת-אדם. כלומר שום פעולה, גם לא התנצרות, תהפוך אותם לבני אדם השיכים לסולם הגזעים האנושי. יש להפריד את היהודים מהגזע הארי כדי שלא יפגעו ב"טוהר הגזע".
לאומנות (פשיזם)	הלאום הגרמני והמדינה היא ערך עליון, שלטובתו מותר להקריב את זכויות הפרט, כלומר לבטל את עקרונות חופש הפרט (הליברליזם) והדמוקרטיה. גרמניה זקוקה "למרחב מחיה" (שטחים ממזרח לגרמניה) לצורך התפשטות הגזע הארי, לשם כך יש לפתוח במלחמה, כדי להשיג את אותם שטחים.

המשטר הנאצי הטמיע את האידיאוגיה בקרב העם הגרמני שלו במספר דרכים:

1) על-ידי חינוך גזעני ואנטישמי – היהודים הוצאו בהדרגה מבתי הספר הגרמנים והילדים האריים למדו את התורה הגזענית והאנטישמית בביתי הספר. אמצעי זה חשוב מאוד משום שהתלמידים שספגו את האידיאולוגיה הנאצית היו אלו שישמו אותה במהלך השואה.

בתמונה שיעורי גזע בבי"ס גרמני.

2) על-ידי מערכת של תעמולה שכללה כתבות וקריקטורות בעיתונות, מודעות רחוב, עצרות, הפגנות ושידורי רדיו.

בתמונה קריקטורה אנטישמית בעיתון. שימו לב לצורה החיצונית של היהודי. 

בקישור הבא מאמר על התעמולה הנאצית, הנאצים חילקו מכשיר רדיו בחינם, בו ניתן היה להאזין לתחנה אחת בלבד – התחנה הנאצית הרשמית תחנות הרדיו של המפגה הנאצית שידרו ללא הפסק תעמולה שיקרית, שבחלקה הופנתה כנגד היהודים. עיתונאים שניסו לכתוב או להשמיע עמדה מנוגדת נאסרו והושתקו.

3) טרור והפחדה – את היטלר לוו בכל מקום אנשי פלוגות הס.א. היו אלו פלוגות של צעירים חמושים ואלימים, שהיו נאמנים למפלגה הנאצית ולא בחלו בשום אמצעי כדי לפגוע במתנגדי המפלגה.

בתמונה מצעד של הס.א במנכן 1923

מי שהתנגד למשטר, נאלץ לשתוק או לחילופין להגר מגרמניה. היו מעטים מאוד שאזרו אומץ כדי לבקר את המשטר ורבים מהעם הגרמני האמינו שגרמניה זקוקה למנהיג חזק כמו היטלר, שיוציא אותה מהמשבר אליו נקלעה ויחזיר את כבודה של האומה.

היחס ליהודי גרמניה

היחס ליהודי גרמניה

במקביל לפעולות ההשתלטות של המפלגה הנאצית על גרמניה, נקטה המפלגה והממשלה הנאצית פעולות כנגד יהודי גרמניה במטרה לגרום ליהודים להגר מגרמניה.

הפעולה הראשונה היתה נסיון לערוך חרם כלכלי על היהודים, כלומר לשכנע את העם הגרמני לא לקנות בחנויות בבעלות יהודים. בראשון לאפריל 1933 נקבע יום חרם על יהודי גרמניה. החרם כלל תעמולה אנטי יהודית ברחובות ובעיתונות (בעיתונים נאמר: היהודים שולטים על הכלכלה, הפגיעה בעסקיהם תציל את הכלכלה הארית) משמרות של פלוגות הסער (ס"א) הועמדו ליד עסקים של יהודים, נכתבו כתובות נאצה כנגד יהודים, ונערכו כינוסים אנטי יהודים (ראו תמונה).

תעמולה אנטי יהודית – למפלגה נאצית היה מנגנון תעמולה מפותח שהעביר מסרים אנטי יהודים, שלנקלטו היטב בלב העם הגרמני. המסר המרכזי היה: היהודים אינם רצויים בגרמניה. בתמונה שלט בכניסה לכפר גרמני: 'תושבי המקום אינם רוצים קשר עם יהודים' .

חקיקה אנטי יהודית – בגרמניה של שנות השלושים נחקקו חוקים ותקנות אנטי יהודיים שמטרתם היתה לבודד את היהודים מהחברה הגרמנית, לשמור על טוהר הגזע, ולפגוע בפרנסתם של היהודים. החקיקה האנטי-יהודית כללה חוקים כגון: איסור שחיטה יהודית (עקב צער בעלי חיים, כביכול), חוק האוסר העסקת פקידים יהודים במשרות ממשלתיות (12% מהיהודים היו פקידים ממשלתיים), הגדרה חוקית מיהו יהודי ומי ארי (חוקי נירנברג), דחיקת היהודים מפעילות ציבורית (אגודות תרבות, מדע וכו').

אלימות – החל משנת 1938 הפכה המדיניות כלפי היהודים לתוקפנית יותר. החקיקה האנטי-יהודית התגברה ואיתה גם תהליך "האריזציה". הרכוש היהודי הועבר ברובו לידיים גרמניות, דרכוניהם של היהודים סומנו באות J, לשמות היהודים נוסף השם ישראל. באוקטובר 1938 ירה יהודי בשם הרשל גרישפן, בדיפלומט גרמני בפריז, וזאת בתגובה על גרוש משפחתו מגרמניה יחד עם עוד 17 אלף מהגרים יהודים-פולנים, שחיו בגרמניה.

הרצח שימש עילה לפוגרום "ליל הבדולח", שאורגן ע"י גבלס שר התעמולה הנאצי. בלילה שבין 9 ל 10 לנובמבר 1938 פשטו יחידות נאציות יחד עם המון רב על מבנים יהודיים בערים שונות בגרמניה (בתי כנסת, מוסדות, בתים פרטיים ועסקים), רצחו, פצעו ניתצו את חלונות הבתים (מכאן השם "ליל הבדולח", הרסו שרפו ושדדו את תוכנם. במסגרת הפרעות נרצחו 91 יהודים, 1000 בתי כנסת נהרסו, 800 עסקים נשרפו ו 30 אלף יהודים נעצרו.

היהודים נדרשו לממן את עלות תיקון נזקי הפוגרום. לאחר ליל הבדולח נחקקו חוקים אנטי יהודים שמטרתם היתה לאלץ את להגר מגרמניה.

ראו בוידאו את עדותו של פרופ' מאיר שוורץ שביתו נהרס בידי הנאצים ב"ליל הבדולח" (עברית)

כיצד הגיבו היהודים בגרמניה?

כתגובה לפגיעות ביהודים יהודים רבים הבינו שגורלה של יהדות גרניה נחץ ועליהם לעזוב. יהודים שהיו מסוגלים החלו להגר מגרמניה. אחרים בחרו להשאר בה משום שהאמינו שמדובר "בזמנים קשים" שיחלפו או שלא מצאו יעד להגירתם (מדינות העולם לא ששו לקבל אליהם יהודים והגירת יהודים לארץ ישראל הוגבלה ע"י ממשלת המנדט הבריטי).

גרמניה מתכוננת למלחמה גדולה

מיד עם לאחר שנבחר לקלצלר, היטלר החל בהכנות למלחמה, שתאפשר לו לממש את הרעיון של "מרחב המחיה" וליישם א האידיאולוגיה שלו. גרמניה פרשה "מחבר הלאומים" כדי לא להיות מחוייבת להסכמי ורסאי והחלה בפעולות לחיזוק צבאה. בשנת 1935 הוקם "הצבא הגרמני החדש" שמנה חצי מליון חיילים (הוכרז שרות חובה לכל הגברים). מפעלי הצבא יצרו במרץ כלי נשק חדשים והצי הימי גדול הגיע עד ל 35% מגודלו של הצי הבריטי!

מדינות העולם ובראשן צרפת, בריטניה וארה"ב התעלמו מפעולותיו ההתקפיות של היטלר (שכללו גם השתלטות על אוסטריה ושטחים אחרים), משום שחששו ממלחמה עולמית נוספת. הם האמינו שהיטלר יסתפק בהשגיו הנוכחיים ולא יצא למלחמה.

באוגוסט 1939 הסתיימו ההכנות למלחמה, היטלר חתם על הסכם הגנה עם רוסיה וכבש בספטמבר 1939 את פולין "במלחמת בזק" מהירה.

בנקודה זו החלה מלחמת העולם השניה. על מלחמת העולם השנייה וכיבושה של פולין נלמד בשיעור הבא...

נעבור לדיון

עליית היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה 1933

בשיעור זה, תערך סקירה בנושא הנסיבות שהביאו לעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בשנת 1933. המטרה של השיעור לענות על השאלה כיצד התאפשר להיטלר ולמפלגה הנאצית להשתלט על גרמניה וליישם את האידיאולוגיה הנאצית.

אדולף היטלר היה האיש שהקים את המפלגה הנאצית בגרמניה, הפך למנהיגה היחיד (דיקטטור), פתח במלחמת העולם השניה ויזם את הההשמדה הנוראית של יהודי אירופה. צריך לשאול, כיצד תפס היטלר את השלטון בגרמניה? ומה היו הנסיבות ההיסטוריות שאפשרו לו ליישם את האידיאולוגיה שלו? שאלות אלו חשובות משום שלכאורה, האידואלוגיה הנאצית לא הייתה אמורה להתקבל באהדה במדינה כמו גרמניה (שנחשבה בעיני עצמה ואחרים כמדינה נאורה ומפותחת).

היטלר היה חייל בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה (1914-1918). תבוסתה של גרמניה במלחמה והשפלתה בהסכמי ורסאי (גרמניה חויבה לשלם פיצויים כבדים, שטחים נלחו ממנה וצבאה צומצם), השפיעו עליו ועל האידיאולוגיה שעיצב. היטלר טען שהיהודים והקומוניסטים בגרמניה הביאו לכניעתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה ולשהשפלתה.

האמת הייתה שהצבא הגרמני נכנע במלחמה משום שעמד לפני התמוטטות (אבדות רבות, מחסור בציוד ותחמושת). העובדות לא היו חשובות מבחינתו של היטלר, הוא קבע שהיהודים והקומוניסטים "תקעו סכין בלב האומה הגרמנית", הם אלו ששכנעו את הממשלה בגרמניה להכנע באופן משפיל ולכן הם בוגדים.

בשנת 1919 הצטרף היטלר ל"מפלגת הפועלים הגרמנית" שיותר מאוחר שינתה שמה למפלגה ה"נציונאל-סוציאליסטית" (הנאצית). היטלר הצליח לחזק את כוחה של מפלגתו בזכות נאומים חוצבי להבות, תוך ניצול רגשות התסכול של העם הגרמני, שנבעו מהמשבר הכלכלי הקשה.

בנובמבר 1923 ניסה היטלר לתפוס את השלטון בעזרת מהפכה אלימה (פוטש), ניסיון זה נכשל והיטלר נידון למאסר. בעת מאסרו כתב את ספרו "מין קמפף" (מאבקי) ובו הציג את עקרי תפיסתו הגזענית והאנטישמית.

היטלר השתחרר ממאסרו כעבור 9 חודשים (מאסרו קוצר באופן משמעותי), וחזר שוב לפעילות מפלגתית. בשלב זה החליט היטלר לשנות מדיניות: לנסות ולעלות לשלטון באורח דמוקרטי (בבחירות) ורק אח"כ להפוך לשליט יחיד בגרמניה. בבחירות 1924 מפלגתו לא זכתה בתמיכה מרובה. נקודת המפנה היתה המשבר הכלכלי העולמי בשנת 1929. המשבר הכלכלי עירער את יציבותה הכלכלית והפוליטית של גרמניה. ערכו של המטבע הגרמני (המארק) ירד, מחירי המזון עלו, האבטלה גברה, והממשלה לא יכלה לסייע לאלפי הרעבים. ככל שהעמיק המשבר הכלכלי והפוליטי בגרמניה כך גברה התמיכה בהיטלר ובמפלגתו.

שאלה למחשבה: הסבירו מדוע גברה התמיכה בהיטלר דווקא בתקופת המשבר?

מדוע תקופות משבר כלכלי-חברתי הם מצע מתאים לצמיחת תנועות אנטי-דמוקרטיות?

בבחירות 1933 זכה היטלר ב 41% מקולות הבוחרים (בזכות תעמולה מסיבית ומסע הפחדה של אנשיו). הוא מונה למשרת קנצלר (ראש ממשלה) גרמניה. ולאחר כמה חודשים הוא זכה ביותר מ 90% מקולות הבוחרים והפך למנהיג היחיד של גרמניה. הוא פעל מיד לביטול הדמוקרטיה: אסר את מרבית מתנגדיו, ביטל את חוקיות המפגות האחרות, נטל לעצמו גם את תפקיד הנשיא ומפקד הצבא – בכך השתלט על גרמניה והפך לשליט טוטליטרי .

מפלגה הנאצית עלתה לשלטון הרבה בזכות אוירת פחד וטרור שהשליטה. אנשי הס"א (הכוחות החמושים של המפלגה הנאצית) הסתובבו ברחובות, עצרו והיכו אנשים שנחשדו כאוייבי המשטר הנאצי (יהודים, קומוניסטים וגרמנים שנישאו ליהודים או יהודיות).

היטלר קיבל את השלטון באופן דמוקרטי והפך את גרמניה למדינה דיקטטורית. האם לדעתכם מצב כזה אפשרי במדינה דמוקרטית כמו ארה"ב או ישראל?

כיצד יכולה מדינה דמוקרטית למנוע ממפלגות אנטי-דמוקרטיות להבחר? 

מה מייחד את הילדות והנעורים מתקופת הבגרות?

השיעור שלנו עוסק בילדות ונעורים בתקופת השואה, כדי להתחיל ללמוד את הנושא הזה עלינו להבהיר לעצמנו מהי ילדות ונעורים. במילים אחרות, לברר מה מייחד את הילדות והנעורים מתקופת הבגרות?

כדי לפשט את הניתוח נחשיב את הילדות והנעורים כיחידה אחת. אפשר לומר שהנעורים הם שלב מאוחר של הילדות – שלב ביניים בין ילדות לבגרות.

בדיון בכיתה התייחסנו למספר מאפיינים יחודיים של ילדות ונערות. הצגנו מאפיינים פיזיים (גופניים וחיצוניים) ומאפיינים רגשיים:

1) המאפיין הראשון הוא פיזי – זו תקופה של התפתחות וגדילה גופנית ולכן יש לילדים צרכים פיזיים יחודיים (למשל מזון עשיר ומגוון, החלפה תכופה של ביגוד והנעלה בשל הגדילה).

2) לילדים יש לבוש ייחודי, שפה (מילים שלא נמצאים בשימוש המבוגרים), ואופי בילוי מיוחד (בעיקר ע"י משחק).

3) תקופה שבה הילדים אינם נדרשים לדאוג לצרכים הקיומיים שלהם (מזון ביגוד, הגנה) – הם ניתנים להם ע"י ההורים והחברה (באמצעות החוק המגן עליהם). הם מקבלים אחריות על עצמם באופן הדרגתי כהכנה לחיים הבוגרים.

4) בתקופה זו הם אינם כפופים לחוק הדתי או לחוק המדינה באופן מלא – מקבלים יחס מיוחד. למשל ביהדות בנים חייבים בעול מצוות רק לאחר גיל 13.

5) בתקופה זו הם עסוקים לרוב במשחק ובלימוד בבית ובבית הספר כאשר המטרה ללמדם ולהכשירם להיות אנשים בוגרים המסוגלים לקחת על עצמם אחאיות לגורלם ולגורל אנשים אחרים.

האם בתקופת בתקופת החיים בגטאות התקיימו התנאים לקיום ילדות תקינה?

בוודאי שלא וזאת מכמה סיבות:

1) משפחות התפרקו, אבות נלקחו למחנות עבודה. ילדים התמודדו עם מצב שהמבוגרים, שהיו עד אז המגוננים הטבעיים שלהם, הפכו בעצמם לחלשים וחסרי אונים.

2) בשל הקושי בקיום תא משפחתי נורמלי נשללה מהילדים אהבת הורים ומשפחה.

3) בשל המציאות של הרעב והמחסור באמצעי קיום אחרים אי אפשר היה לספק לילדים בטחון קיומי. היהלדים מצאו את עצמם במצב שבו הם נדרשים להשיג מזון, בגדים ותרופות לעצמם ולבני משפחותיהם.

4) הקהילה התקשתה להגן על הילדים משום שהקהילה כולה הייתה במצוקה בלי שום יכולת לערער או להאבק במצב החדש. בנוסף לא היה שום חוק של מדינה להגנת הילדים, ההפך הוא הנכון: הנאצים הפכו את הילדים ליעד לרדיפותיהם (הילדים הם דור העתיד ולכן צריך לפגוע בו).

בשל כך ילדים נאלצו לקחת על עצמם תפקידים שהיו בעבר בתחום אחריותם של המבוגרים (פרנסה, והגנה). "האחריות" החדשה והעדר נוכחות הורים בשעות רבות של היום נתנה לילדים "חופש" גדול יותר מפיקוח מבוגרים. בנוסף, עלה מעמדם של הילדים במשפחה, במיוחד של אלו שהיו שותפים בפרנסה, הם קיבלו "קול" משמעותי יותר מבעבר בהחלטות המשפחתיות.

כאן עולה השאלה האם הייתה בכלל ילדות בשואה? או שמה נוצרה ילדות אחרת, שונה ממאפיניה של הילדות שהגדרנו בתרגיל הקודם?

שאלות נוספות שעולות: האם ילדים ומבוגרים חוו את השואה באותו אופן? האם יש משהו שמאפיין ילדים בשואה בשונה מהמבוגרים?

בשאלות הללו ובשאלות נוספות ינסה הקורס שלנו לנגוע וזאת ע"י קריאה של יומנים ומכתבים שנכתבו ע"י ילדים בתקופת השואה או כזכרונות של מבוגרים על תקופה זו.

שאלות על השואה

מי מאיתנו לא מכיר את המושג "השואה"?
למרות היותה של "השואה" מושג מרכזי ומכונן בחברה הישראלית, אפשר להניח שישנן שאלות רבות הקשורות בשואה שמעניינות אתכם והייתם רוצים לקבל תשובות עליהן.
זו ההזמנות להעלות שאלות ולקבל תשובות.

בתרגיל זה אתם מתבקשים להתחלק לזוגות ולהעלות שתי שאלות:
1. שאלה כללית על שואת העם היהודי (למשל מה הקשר בין השואה למלחמת העולם השנייה, או האם יהודים ניסו להלחם בנאצים?).
2. שאלה  שקשורה בילדים בשואה (למשל: האם היו בתי ספר בגטאות?)

אחרי שהעלתם את השאלות, אתם לבחור שאלה אחת (שלא אתם שאלתם) ולענות עליה מהידע האישי שלכם וממידע שתמצאו באינטרנט. את השאלות והתשובות כתבו ב: "הוסף רשימת תגובה", חשוב שתכתבו את שמותיכם בתוך התגובה.
אתרים שאפשר להעזר בהם

1. אתר יד ושם - צילומים, מקורות, יומנים, מחקרים אודות השואה
2. לקסיקון "אודות השואה" - אתר יד ושם
3. ויקיפדיה הישראלית
4. או כל אתר אחר שתמצאו בו חומר אמין

איך יודעים שבאתר שמצאתי יש חומר אמין? נדבר על כך בכיתה, תוכלו להרחיב את הידיעה שלכם כאן. 

ילדות ונעורים בתקופת השואה" - שיעור פתיחה.

מהלך השיעור:

הקראת הסיפור: "רציתי לעוף כמו פרפר" – מאת: חיה גופרית.

• תגובות ראשונות של התלמידים לאחר ששמעו את הסיפור.
• מה היה החלק הקשה ביותר מבחינתכם בסיפור?
• איזה קטע ריגש אתכם ביותר ומדוע?

הסיפור הזה מדגים את מה שנעשה בקורס הזה: ננסה להבין את תקופת הילדות והנעורים בזמן השואה דרך עדויות וסיפורים של מי שהיה שם.

קטע מעדותה של חנה גפרית (כותבת הספר "רציתי לעוף כמו פרפר)

שיטת העבודה שלנו תהייה מיוחדת:

1. שיטת הלימוד שלנו תהיה שונה ממה שאנחנו מכירים בכיתה. אנחנו נקרא מקורות, יומנים ומכתבים היסטוריים ובאמצעותם ננסה לבנות את הסיפור ההיסטורי של ילדים ובני נוער יהודים בתקופת השואה. בניגוד לכיתה, המורה לא יהיה ה"ספק" העיקרי של החומר אלא ישמש כמנחה של הלמידה. לכן אחד מכם יש תפקיד חשוב בבניה של הידע הנלמד (באמצעות שאלות שתעלו ותשובות אפשריות שתציגו בדיונים וחקירה עצמאית שלכם).
2. חלק מהעבודה והדיון יהיה באמצעות תוכנת מחשב ששמה דיגלו, שאותה תכירו בהמשך.
3. רוב העבודה בשיעור תהיה בצוותים, מתוך ההכרה שעבודת צוות מביאה לתוצאות טובות יותר מעבודה יחידנית. לא קל לעבוד בצוות, צריך ללמוד לשתף ידע ולהתחשב באחרים, אבל בהחלט מדובר בדבר אפשרי.
4. בסוף המחצית תתבקשו לכתוב עבודת חקר על נושא שתבחרו וכן תתבקשו לכתוב רפלקציה אישית. לא לדאוג, אדריך אתכם כיצד כותבים עבודה וכולם יצליחו.

ציון הקורס: עבודה + מילוי מטלות הקורס האחרות

• 30% השתתפות פעילה בשיעורים (נוכחות, תרומה לדיונים, עבודת צוות)
• 20% עבודות בית
• 50% עבודת חקר בסיום הקורס

אפשר לפנות אלי בשאלות, בחדר מורים או בדוא"ל YORAM.HAIM@GMAIL.COM