שאלת החקר של העבודה
1)דף שער (שם ביה"ס והשיעור במסגרתו נכתבה העבודה נושא העבודה, שאלת החקר, שם מגיש העבודה ותאריך).
2) תוכן העניינים - בתוכן העניינים יופיעו כותרות של כל החלקים בעבודה לפי הסדר- יחד עם מספרי העמודים של כל חלק. את מספרי העמודים כדאי להוסיף בסוף כאשר העבודה מוכנה. מה יופיע בתוכן העניינים? מבוא, רשימת כל הפרקים, ושמותיהם לפי הסדר, סיכום, רשימה ביבליוגרפית.
3) מבוא.
4) גוף העבודה (הדיון בשאלת החקר)5) סיכום העבודה.
מה צריך להיות בסיכום העבודה? הסיכום מספק את "השורה התחתונה" של עבודה, כלומר הוא עונה על שאלת החקר. בעבודה שיש בה מבוא וסיכום טובים, אפשר לקרוא את שאלת החקר (שתופיע במבוא) ולעבור מיד לסיכום, שם תהיה תשובה ברורה ואינטלגנטית לשאלת החקר. הקורא המתעניין יוכל לעבור לגוף העבודה, שם יוכל להבין כיצד הגיע הכותב למסקנותיו.
למרות שהמבוא ממוקם בראש העבודה כותבים אותו לאחר שסיימתם את הכתיבה של העבודה, וזאת משום שהעבודה לא תיראה בדיוק כפי שתיכננתם אותם בתחילה. במשך כתיבת העבודה מתגלים עובדות חדשות וקשיים אותם לא צפיתם, ולכן יהיה עליכם לשנות את התכנון המקורי שלכם.
6) רשימה ביבליוגרפית - את הרשימה הביבליוגרפית כותבים בסוף העבודה, לאחר הסיכום. בביבליוגרפיה מופעה רשימת מקורות בהם השתמשתם בעבודה.
4) דוגמה למאמר המופיע באתר אינטרנטנשמית שרה, המרי האזרחי בגטאות אירופה המזרחית : הברחת מזון לגיטאות, בתוך: אתר הספריה הוירטואלית של מט"ח, 1972. כתובת: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=274
שם כותב המאמר, כתובת האתר. במידה וישנם פרטים נוספים (למשל שם כתב העת האלקטרוני, תאריך הפרסום), יש לציינם.
5) דוגמה לרישום ערך מהאנצקלופדיה:ישראל ישראלי, הערך "גטו ורשה", אנצקלופדיה של השואה, יד ושם, ירושלים, 2000, עמ' 500-520.
שם כותב הערך, "שם הערך", שם האנצקלופדיה, מקום ההוצאה, שנת הוצאה, עמודים.
שאלת חקר צריכה לעמוד בחמישה קריטריונים חשובים: שאלה פתוחה, עשירה, מחוברת, אפשרית ורצוי מערערת.
שאלה פתוחה: (בניגוד לשאלה סגורה) הינה שאלה שהתשובה עליה אינה כן או לא . דוגמה לשאלה סגורה: האם בולגריה השתתפה במלחמת העולם השנייה לצד גרמניה? דוגמה לשאלה פתוחה: מה היו הגורמים שבגללם בולגריה הפכה לבת ברית של גרמניה במלחמת העולם השניה?
שאלה פתוחה: (בניגוד לשאלה סגורה) הינה שאלה שהתשובה עליה אינה כן או לא . דוגמה לשאלה סגורה: האם בולגריה השתתפה במלחמת העולם השנייה לצד גרמניה? דוגמה לשאלה פתוחה: מה היו הגורמים שבגללם בולגריה הפכה לבת ברית של גרמניה במלחמת העולם השניה?
שאלה עשירה: שאלה שכדי לענות עליה צריך לערוך עבודת מחקר מקיפה (לקרוא מקורות ראשוניים ומשניים, לנתח אותם, להשוות ביניהם, לבדוק הבטים שונים של תשובה לשאלה, ולעיתים לערוך ראיון עם מקורות חיים). כלומר שאלה שלא מספיק לגשת לאנצקלופדיה ולסכם בקלות את התשובה עליה.
שאלה מחוברת: שאלת חקר צריכה להיות מחוברת ככל האפשר לעולמו הפנימי של הכותב ולתחום התענינותו. היא יכולה להיות מחוברת למעגל המשפחתי, הלאומי, הדתי, למעגל גיאוגרפי מסויים ועוד. השואה במקרה של העבודה שלנו היא נושא בעל "חיבוריות" רבה לבני נוער יהודים וישראלים.
שאלה אפשרית: שניתן לענות עליה בפרק הזמן הקצוב לכתיבת העבודה.
שאלה מערערת: מערערת על מוסכמות, על "דיעות ברורות" ועל "אמיתות מוסכמות". שאלה מערערת מוחקת את סימן הקריאה ובמקומה מציבה סימן שאלה. דוגמה: במשך שנים רבות טענו חוקרי השואה, שהיודנראטים (נציגי המועצות היהודיות שמונו ע"י הנאצים בגטאות) היו משתפי פעולה עם הנאצים! חוקרים אחרים, שלא חששו לשאול שאלה מערערת, מצאו שמרבית היודנראטים לא שתפו פעולה עם הנאצים אלא היו נאמנים לקהילותיהם.
עכשיו נחזור לנושא שבחרנו קודם כדוגמה ונדגים עליו ניסוח שאלת חקר לפי הכללים שלמדנו.
דוגמה
נושא הקורס : ילדות ונעורים בתקופת השואה
נושא העבודה : תנועות הנוער בגטו וורשה
ישנו מיקוד של זמן ומקום (ורשה, בזמן קיומו של הגטו)
עכשיו נחזור לנושא שבחרנו קודם כדוגמה ונדגים עליו ניסוח שאלת חקר לפי הכללים שלמדנו.
דוגמה
נושא הקורס : ילדות ונעורים בתקופת השואה
נושא העבודה : תנועות הנוער בגטו וורשה
ישנו מיקוד של זמן ומקום (ורשה, בזמן קיומו של הגטו)
שאלת החקר: כיצד התמודדו חברי תנועות הנוער בגטו ורשה עם תחושת היאוש וחוסר האונים?
שימו לב, השאלה ממוקדת מבחינת זמן ומקום.
היא עשירה משום שאפשר לפתח אותה למספר הבטים: פעולות חינוך, פעולות הזנה וסיוע לעניים, הסברה, השתתפות פעילה במרד.
שימו לב, השאלה ממוקדת מבחינת זמן ומקום.
היא עשירה משום שאפשר לפתח אותה למספר הבטים: פעולות חינוך, פעולות הזנה וסיוע לעניים, הסברה, השתתפות פעילה במרד.
למדנו כיצד לנסח שאלת חקר. אחרי שיש בידנו שאלת חקר מנוסחת היטב ואחרי שבדקנו ומצאנו מקורות מידע מספקים אנו ניגשים לכתיבת העבודה.
מהו המבנה המקובל לעבודה לאקדמית?
להלן מרכיבי עבודת החקר לפי סדר הופעתם בעבודה:
1)דף שער (שם ביה"ס והשיעור במסגרתו נכתבה העבודה נושא העבודה, שאלת החקר, שם מגיש העבודה ותאריך).
2) תוכן העניינים - בתוכן העניינים יופיעו כותרות של כל החלקים בעבודה לפי הסדר- יחד עם מספרי העמודים של כל חלק. את מספרי העמודים כדאי להוסיף בסוף כאשר העבודה מוכנה. מה יופיע בתוכן העניינים? מבוא, רשימת כל הפרקים, ושמותיהם לפי הסדר, סיכום, רשימה ביבליוגרפית.
3) מבוא.
4) גוף העבודה (הדיון בשאלת החקר)5) סיכום העבודה.
כתיבת ראשי פרקים
ראשי פרקים הם כותרות המשנה של הפרקים של העבודה. כאשר ראשי הפרקים מנוסחים היטב, הם מביעים בתמצית את תוכן העבודה. נסחו אותם כך שיעבירו את הרעיון המרכזי של כל פרק.
ראשי פרקים הם כותרות המשנה של הפרקים של העבודה. כאשר ראשי הפרקים מנוסחים היטב, הם מביעים בתמצית את תוכן העבודה. נסחו אותם כך שיעבירו את הרעיון המרכזי של כל פרק.
לאחר שיש בידנו ראשי פרקים אנו יכולים לגשת לכתיבת העבודה. נתחיל בכתיבת פרקי המשנה של העבודה (ולא במבוא, אותו נכתוב בסוף. בהמשך יוסבר מדוע). נדגים על העבודה שלנו בנושא "תנועות הנוער בגטו ורשה".
ראשי הפרקים לגוף העבודה:פרק א – מבוא (יכתב בסוף העבודה).
פרק ב - תנועות הנוער בגטו ורשה.
פרק ג' - עשייה כהתמודדות עם תחושות היאוש וחוסר האונים בקרב בני הנוער בגטו
פרק משנה ג.1 – פעולות חינוך
פרק משנה ג.2 – פעולות ההזנה וסיוע לעניים.
פרק משנה ג.3 – השתתפות פעילה במרד גטו ורשה.
פרק ד' – סיכום העבודה
פרק הסיכום
פרק ב - תנועות הנוער בגטו ורשה.
פרק ג' - עשייה כהתמודדות עם תחושות היאוש וחוסר האונים בקרב בני הנוער בגטו
פרק משנה ג.1 – פעולות חינוך
פרק משנה ג.2 – פעולות ההזנה וסיוע לעניים.
פרק משנה ג.3 – השתתפות פעילה במרד גטו ורשה.
פרק ד' – סיכום העבודה
פרק הסיכום
מה צריך להיות בסיכום העבודה? הסיכום מספק את "השורה התחתונה" של עבודה, כלומר הוא עונה על שאלת החקר. בעבודה שיש בה מבוא וסיכום טובים, אפשר לקרוא את שאלת החקר (שתופיע במבוא) ולעבור מיד לסיכום, שם תהיה תשובה ברורה ואינטלגנטית לשאלת החקר. הקורא המתעניין יוכל לעבור לגוף העבודה, שם יוכל להבין כיצד הגיע הכותב למסקנותיו.
אני מציע שתעשו את התרגיל הזה לאחר שכתבתם את הסיכום. קראו את הסיכום ושאלו את עצמיכם: האם הסיכום עונה על שאלת החקר? האם הוא מבוסס על הממצאים שלי בגוף העבודה?
אין חובה שהתשובה לשאלת החקר תהיה חד משמעית. מותר לומר בסיכומה של העבודה, ש"התשובה לשאלת החקר היא ....... אבל ישנם עדיין מספר קשיים המונעים ממני לענות על השאלה באופן חד משמעי". צריך לציין ולהסביר את הקשיים שמצאתם, ואת השאלות החדשות שעלו, משום שהם מהוים את שאלות החקר של החוקרים הבאים אחריכם.
אין חובה שהתשובה לשאלת החקר תהיה חד משמעית. מותר לומר בסיכומה של העבודה, ש"התשובה לשאלת החקר היא ....... אבל ישנם עדיין מספר קשיים המונעים ממני לענות על השאלה באופן חד משמעי". צריך לציין ולהסביר את הקשיים שמצאתם, ואת השאלות החדשות שעלו, משום שהם מהוים את שאלות החקר של החוקרים הבאים אחריכם.
מהו מבוא?מבוא הוא החלק הראשון ש"מכניס" אותנו לעבודה. הוא מעין פתיחה או הקדמה לעבודה.
מה צריך להיות כתוב במבוא?1. הצגת הנושא של העבודה והסבר של הנושא.
2. הצגת שאלת החקר והסבר מפורט שלה – בלי תשובה לשאלה.
3. מדוע בחרתם לכתוב על הנושא הזה, מדוע הוא מעניין ומה חשיבותו.
4. שיטת המחקר – באיזה שיטות מחקר השתמשתם (ניתוח מקורות ראשוניים/משניים, ראיונות עם מקורות חיים, סקרים)?
5. מקורות המידע בהם השתמשתם (ספרים ומאמרים, תעודות ראשוניות, מפות, ראיונות).
6. קשיים בהם נתקלתם בהשגת מקורות מידע. נאמר לדוגמה, שכתבתם עבודה על משחקי ילדים בגטו ורשה, וציינתם שיש מעט מאוד חומר בנושא. חשוב לציין זאת משום, ששזה אומר שהמחקר שלכם ראשוני וצריך לבדוק אותו שוב במידה וימצאו חומרים חדשים בעתיד.
7. הדרך שבה העבודה בנויה –מהו סדר הפרקים ומדוע הוא בנוי כך, כדי שהקורא יבין את ההגיון של כתיבתכם.
2. הצגת שאלת החקר והסבר מפורט שלה – בלי תשובה לשאלה.
3. מדוע בחרתם לכתוב על הנושא הזה, מדוע הוא מעניין ומה חשיבותו.
4. שיטת המחקר – באיזה שיטות מחקר השתמשתם (ניתוח מקורות ראשוניים/משניים, ראיונות עם מקורות חיים, סקרים)?
5. מקורות המידע בהם השתמשתם (ספרים ומאמרים, תעודות ראשוניות, מפות, ראיונות).
6. קשיים בהם נתקלתם בהשגת מקורות מידע. נאמר לדוגמה, שכתבתם עבודה על משחקי ילדים בגטו ורשה, וציינתם שיש מעט מאוד חומר בנושא. חשוב לציין זאת משום, ששזה אומר שהמחקר שלכם ראשוני וצריך לבדוק אותו שוב במידה וימצאו חומרים חדשים בעתיד.
7. הדרך שבה העבודה בנויה –מהו סדר הפרקים ומדוע הוא בנוי כך, כדי שהקורא יבין את ההגיון של כתיבתכם.
למרות שהמבוא ממוקם בראש העבודה כותבים אותו לאחר שסיימתם את הכתיבה של העבודה, וזאת משום שהעבודה לא תיראה בדיוק כפי שתיכננתם אותם בתחילה. במשך כתיבת העבודה מתגלים עובדות חדשות וקשיים אותם לא צפיתם, ולכן יהיה עליכם לשנות את התכנון המקורי שלכם.
6) רשימה ביבליוגרפית - את הרשימה הביבליוגרפית כותבים בסוף העבודה, לאחר הסיכום. בביבליוגרפיה מופעה רשימת מקורות בהם השתמשתם בעבודה.
המטרות של הרישום הביבליוגפי: א) לאפשר לקורא לבדוק את העובדות שציינתם ואת דרך ניתוחם. ב) לאפשר לקורא לערוך מחקר המשך, תוך הסתמכות בין השאר, על המקורות שלכם. ברשימה יופיעו רק מקורות שהשתמשתם בהם (אין צורך "לנפח" את הרשימה).
לרישום הביבליוגרפי יש צורת כתיבה קבועה. מקורות ראשוניים יופיעו תמיד לפני המקורות המשניים, המקורות יופיעו לפי סדר הא-ב של שמות המשפחה של הכותבים שימו לב, ישנה חשיבות לפסיקים, לקו התחתון.
להלן צורת הכתיבה של המקורות.
לרישום הביבליוגרפי יש צורת כתיבה קבועה. מקורות ראשוניים יופיעו תמיד לפני המקורות המשניים, המקורות יופיעו לפי סדר הא-ב של שמות המשפחה של הכותבים שימו לב, ישנה חשיבות לפסיקים, לקו התחתון.
להלן צורת הכתיבה של המקורות.
א) דוגמה לרישום של מקור ראשוני:מנחם מאיר ופרדריק ריימס, האם העצים פורחים אצלכם עכשיו?, יד ושם, ירושלים 2000, עמ' 102-107.
שם המחברים, שם הספר, הוצאה, שנת הוצאה, עמודים.
שם המחברים, שם הספר, הוצאה, שנת הוצאה, עמודים.
מקורות משניים:ב) דוגמה לרישום שם של ספר:בוגנר נחום, בחסדי זרים, הצלת ילדים בזהות שאולה בפולין, יד ושם, ירושלים, תשס"א, עמ' 102-117.
שם המחבר/ת, שם הספר, שם הוצאה, מקום ההוצאה, שנת הוצאה, מספרי עמודים.
3) דוגמה לרישום שם של מאמר המופיע בספר או בכתב עת:עופר דליה, "ילדים ונוער בתקופת השואה: סוגיות לדיון", בתוך: השואה היסטוריה וזיכרון, יד ושם ירושלים, 2002, עמ' 58-92.
שם כותב המאמר, "שם המאמר" [במרכאות], שם הספר או כתב העת, שם העורך [במידה ומצויין], מקום ההוצאה, שנה , עמודים.אגב, זהו מאמר מצויין לקריאה תוכלו למצוא אותו בקישור הזה.
שם המחבר/ת, שם הספר, שם הוצאה, מקום ההוצאה, שנת הוצאה, מספרי עמודים.
3) דוגמה לרישום שם של מאמר המופיע בספר או בכתב עת:עופר דליה, "ילדים ונוער בתקופת השואה: סוגיות לדיון", בתוך: השואה היסטוריה וזיכרון, יד ושם ירושלים, 2002, עמ' 58-92.
שם כותב המאמר, "שם המאמר" [במרכאות], שם הספר או כתב העת, שם העורך [במידה ומצויין], מקום ההוצאה, שנה , עמודים.אגב, זהו מאמר מצויין לקריאה תוכלו למצוא אותו בקישור הזה.
4) דוגמה למאמר המופיע באתר אינטרנטנשמית שרה, המרי האזרחי בגטאות אירופה המזרחית : הברחת מזון לגיטאות, בתוך: אתר הספריה הוירטואלית של מט"ח, 1972. כתובת: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=274
שם כותב המאמר, כתובת האתר. במידה וישנם פרטים נוספים (למשל שם כתב העת האלקטרוני, תאריך הפרסום), יש לציינם.
5) דוגמה לרישום ערך מהאנצקלופדיה:ישראל ישראלי, הערך "גטו ורשה", אנצקלופדיה של השואה, יד ושם, ירושלים, 2000, עמ' 500-520.
שם כותב הערך, "שם הערך", שם האנצקלופדיה, מקום ההוצאה, שנת הוצאה, עמודים.
